אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי אליקים גאטינייו

פרק ט

פרק ד

הלכה ב

הרוטב וכו' עד סופו. כן הוא במשנה פ"ג דטהרות וכתב המג"א באו"ח סי' פ"ב ס"ק ב' וז"ל נ"ל דבזמן הקור שהצואה נקרשת הרבה כאבן שרי לקרות כנגדה אע"פ שתחזור הדבר לקדמותה בזמן החום מ"מ בתר השתא אזלינן וכן משמע קצת פ"ג דטהרות עכ"ל, ולי קשה דהן אמת דלבסוף הצריך עיון מ"מ לא ידענא מה דמיון יש זה לזה דשאני טומאה דבמשקה תלה רחמנא והא אינו משקה ומה לי אי אח"כ נעשה משקה או לא משא"כ גבי צואה דתלי רחמנא שיהיה מחנהו קדוש וכל דמגופה ראויה להסריח אלא דמחמת דבר אחר אינו מסריח לא הוי מחנהו קדוש ועל כן לא שרי אלא בנפרכת הרבה עד דחשיב כעפרא דארעא דאין לה ריח מצד עצמה כלל וק"ל.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה