יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אליקים גאטינייו
פרק ח · הלכה ז
כתוב אצלי בחידושי גיטין דף פ"ב גמ' בעי אביי וכו'. הרי את מותרת וכו' עד תיקו עיין להר"מ פ"ח דגרושין שפסק כאת"ל זולת בהרי את מותרת לשמעון או אף לשמעון הוי ספק גרושין מטעם דהאת"ל דלשמעון אינו מפורש אף דהבעיא היא מוכרחות באת"ל וכמ"ש מרן בב"י חלק אה"ע סי' קכ"ב יעו"ש שכתב דכל דהאת"ל אינו מפורש לא הוי פשיטותא ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשה הב"ח שם על הך כללא דכייל לן מרן ז"ל דמנא ליה הא אלא דאף דהאת"ל אינו מפורש הויא פשיטות וכ"כ הרב זרע אברהם חיו"ד סי' י"ז דהא מדבריו כאן מורה בפירוש כדברי מרן גם מכאן תברא למ"ש הלח"מ פ"ב מגירושין שחילק עם מרן בהך כללא דאף כשאין האת"ל מפורש פוסק כאת"ל כשהם ב' בעיינים אבל בבעין אחד לא כיון שאינו מפורש ומדבריו כאן הוי תברתיה דהא אף שהם ב' בעיינים כתב ספק מגורשת גם הוא סותר עצמו למ"ש הוא גופיה פ"ג דקריאת שמע ה"ג דאף בבעיין אחד אם אינו מפורש האת"ל פוסק כאת"ל יעו"ש ודוק.
וכתב הרא"ש בסוגיין ר"ח פסק בכולהו לחומרא והרמב"ם וכו' אבל לראובן אינה מגורשת וכן לשמעון דהא לא אפשיטא עכ"ל וכתב עליו הרב תפארת שמואל וז"ל לא דקדק היטב כי הרמב"ם ס"ל לראובן אינה מגורשת גמורה דשייר שמעון והוא כאת"ל וכשאמר לשמעון הוי ספק מגורשת דלא אפשיטא עכ"ל.
ולענ"ד איהו צריך למחול על כבודו דלא דייק היטב דכתב כן משום שהבין דמ"ש דהא לא אפשיטא קאי גם לראובן ואינו כן דתחילה כתב אבל לראובן אינה מגורשת מדין ודאי וכן לשמעון ולא מדין ודאי אלא דהאי לא אפשיטא ושאני שמעון מראובן.