יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה טו
מים וכו' ספק נטל וכו'. ועיין מ"ש מרן ומ"ש הלח"מ. ולענ"ד נראה דלדעת רבינו הכי פירושו דרב חסדא אמר אנא משאי מלא חפנאי מיא וכו' ר"ל ואף במקום שהיה ספק אצלי אם לא נטלתי וכו', והוצרך מרן לזה להביא משם ולא מכמה ספיקות דקתני מתני' וה"ה זה וכמ"ש הלח"מ משום דמשם אין ראיה דשאני התם דיש בעולם נטילה אלא הספק הוא אי הוי נטילה מעליא או לא מחמת איזה פיסול לא כן בנסתפק אעיקרא אי נטלו או לא וכמו שמצאנו להמשל"מ ז"ל שדעתו לקיים סברא זאת פ"ד מהלכות בכורות ופ' י"ד מהל' שאר אבות הטומאה יעו"ש ואף שצריך להבין לדעתו כל הספקות דתנו רבנן להקל אי (יתננו) [יתכנו] לפי כלל זה דלכאורה צריך לעיין, מ"מ נמצא דיש סברא זו בעולם משו"ה לא ניחא ליה להוציאו מספיקות דתני מתני' והוא ברור.