יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה ט
וכל מים וכו'. וכתב מרן משם הרי"ף ויש אומרים מים עכורים שקרובין להיות כטיט הנרוק וכו' ומדברי רבינו נראה שפירוש בתרא עיקר. והלח"מ הקשה דא"כ אמאי בקרקעות כשרים הא אמרו בפ"ב דזבחים דאי אין פרה שוחה ושותה מהן אפי' במקוה פסולים וכו'. ואחרי נשיקת ידיו ורגליו נעלם ממנו דברי התוס' שם ובפ' כל הבשר דף ק"ו יעו"ש שכתבו על מ"ש רש"י ד"ה אפילו לרביעית וכו' בין בכלי בין בקרקע פסולים ותמהו עליו דאינו כן דהגירסא היא בהיפך בקרקע כשרים והא דקאמר הש"ס אי אין פרה שוחה וכו' אפילו למקוה נמי לק"מ דהכא איירי במים עבים ע"י טיט הרבה והתם במים צלולים בלא טיט אלא שהם סרוחים אלו דבריהם ז"ל, והשתא מ"ש רבינו הכא הוא ההיא דפרק כל הבשר דתני מים שנפסלו משתית הבהמה בכלים פסולים בקרקעות כשרים וכאוקימתת התוס' ז"ל דאינן עבים כ"כ אלא מוסרחים ומאוסים עד שאין פרה שוחה ושותה ממנו וזה דייק לשון רבינו שכתב או עכורים ולא כתב מלוכלכים בטיט כלשון טיט הנרוק דש"ס, וכן הרי"ף שהביא מרן כתב ויש אומרים מים עכורים שקרובים להיות כטיט הנרוק ומ"ש בפ"ח דזבחים אילימא למעוטי טיט הנרוק היכי דמי וכו' איירי בטיט עב מעורב בהם. אלא דבדברי התוס' צל"ע דא"כ מאי מקשה הש"ס למעוטי מאי אילימא וכו' ומאי קושיא נימא דמיעט מים עכורים שהם מוסרחים ואין בהם טיט כלום ואולי הוה מצי לשינויי הכי. איך שיהיה דברי רבינו מדוייקים כדברי התוס' שוב ראיתי להגהות מיימוני שכתב כן עיי"ש.