יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה ב
מי שנסתפק לו וכו' מפני שאינה מן התורה. וכתב מרן כך היא הנוסחא נכונה לאפוקי מהטור סימן קס"ז שכתב על שם רבינו שחוזר ומברך וכו' עכ"ל, ובב"י כתב וז"ל נוסחא משובשת נזדמנה לו וכו' עכ"ל יעו"ש. והר"ב ב"ח הליץ בעד נוסחא זאת וז"ל וי"ל דברמב"ם אפשר לומר דאף דכל הברכות הם מדרבנן ברכת המוציא וכו' עכ"ל יעו"ש. ולענ"ד אין זה מספיק דהא כתב רבינו ריש הל' ברכות מצות עשה מן התורה לברך אחר אכילה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ומדברי סופרים לברך על כל מאכל תחילה וסוף וכו' הרי דס"ל דגם ברכת המוציא היא דרבנן דהרי כללה עם כל הברכות שהם מדברי סופרים, גם במ"ש בתחילת לשונו מצות עשה וכו' לא כלל גם לברך קודם אכילה וכך הו"ל למימר מצות עשה לברך קודם אכילה ואחריו וכו'. ועוד קשה דמה יענה למה שהכריחו התוס' [ברכות] דף ל"ה דלאו ק"ו גמור הוא מסוגיא דפ' מי שמתו דף כ"א ודף כ"ב יעו"ש דלכו"ע דרבנן הוא יעו"ש.
שכח לברך המוציא וכו'. וכתב מרן וז"ל שם בעו מיניה מרב חסדא וכו' עכ"ל. ודברי מרן תמוהים כמו שהקשה הרב יד אהרן בנימוקיו על רבינו ומטי לה משם הרב מהר"י הכהן (א"י) דאין צריך להביא עצות מרחוק וכו' אלא ממקומו הוא מוכרח וכו' וצ"ע אלו דבריו נר"ו. וודאי כוונתם דאמר רבינא הילכך אפי' גמר סעודתו יחזור ויברך וכו' ונראה דגם מהבעיא הוא מוכרח דבעי מי שאכל ושכח ולא בירך מהו שיחזור ויברך ואי בברכת המזון מיירי הו"ל למימר שכח שיעור ב' שעות או ג' או ד' ולא סתם דאפשר דשכח יום שלם או פחות או יותר לא כן כשקאי לברכת המוציא דאין צריך לדבר בשיעור וכן לישנא שיחזור ויברך מורה על ברכת המוציא ודוק.