אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ג · הלכה א

פרק ג

חמשה מיני דגן הם החיטים והשעורים וכו'. עיין מ"ש הלח"מ. ולכאורה קשה דנראה כדברי נביאות ברם דבר ה' בפיהו אמת דהאמת כן הוא ומנא אמינא לה ממ"ש רבינו עצמו פ"ח מהל' בכורים ה"ד מאימתי תתחייב העיסה בחלה משתגלגל בחיטים או שתטמטם בשעורים וכו' והכוסמין וכו', וכתב מרן שם בשם הערוך דדרך החיטים ללוש ולגלגל יפה ע"כ מטמטמו ביד ועוזבו עכ"ל וכתב הוא ע"ז וסובר רבינו דכוסמין אע"ג דמצטרפין אף עם השעורים מ"מ טבע עיסתה לענין גלגול כעיסת חיטין עכ"ל. הרי שיותר הוי מין חיטים ממין שעורים שמתגלגל ונילוש יפה כחיטים והיא ראיה ברורה מ"מ לא ידעתי למאי נפק"מ כאן לענין ברכה אם הם חיטים או שעורים דלעולם הדין שוה בכולם. וראיתי בכת"י להרב בעל יד אהרן נר"ו בחידושיו לרבינו שהרגיש מזה ומה שתירץ לא הבנתי דבריו.

ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים. וכן נראה מדבריו פ"ז מהל' בכורים וכ"כ בריש חלה בפירוש המשנה וז"ל ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים וכו', וכ"כ בפירוש המשנה דמנחות פ"י וכ"כ ג"כ פ"ז דנדרים בפירוש המשנה יעו"ש. ותימה דסותר עצמו למ"ש בפירוש המשנה בריש מס' כלאים וז"ל ושיפון מין ממיני החיטין המדבריות וצורת שניהם שוה ר"ל צורת כוסמין וצורת שיפון ומפני זה אינן כלאים זה בזה עכ"ל. ועוד מצד עצמם דבריו שבכלאים תמוהים דאי שיפון הוי מין ממיני החיטים ודומה לכוסמין למה אינו מצטרף עם חיטין לחלה כמו כוסמין ובשלמא לפירוש הרב ברטנורא ז"ל שפי' וז"ל ומשום דכוסמין ושיפון דמו להדדי אינן כלאים זה בזה, ניחא דלעולם שני מינים הם [ודומים] ולכן לא הוי כלאים ולחלה אינו מצטרף כיון שהם שני מינים ברם לרבינו דכתב דמין אחד וצורתן ג"כ שוה למה אינם מצטרפים לחלה עם חיטין. ועוד קשה דלמה הצריך שניהם שיהו מין אחד וצורתן שוה הא כשהם מין אחד אפי' דלא יהא צורתן שוה לא הוי כלאים שכ"כ בריש פ"ג מהל' כלאים יש מינים וכו' ואע"פ שאין דומים זה לזה הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה וכשהן שני מינים ודומין זה לזה כיון שהם שני מינים אסורים זה עם זה עכ"ל הרי דהכל תלוי במין ולא בצורה וצ"ע.
והרציתי דברי אלה להחכם השלם הדיין המצויין עצום ורב יצחק די פאס לשאלוניקי יע"א וכן היה תשובתו אלי.
ואשיב דלמה תמה מעכ"ת על זה ולא תמה דאיך כתב דהוי חיטין שוה והלא בתוס' שנו דהוי מין שעורים כדקאמר פרק כל שעה ופ"י דמנחות. ועוד תימה לפי שיטת מעכ"ת כוסמין אמאי הוי כלאים עם חיטין כיון דהוי לכו"ע מין אחד אלא דכבר כתב הרא"ש בהל' חלה ור"ש בפי' המשנה דאינו דומה לחיטין ממש ולא הוי ג"כ מין חיטין דוקא אלא אף מין חיטין יעו"ש דבריהם באורך דהא בכולהו מתני' קרי לכוסמין מין חיטין אלא בדבריהם יתורץ כל החקירות. ועוד למה לא תמה מעכ"ת ג"כ להרמב"ם מפי' המשנה לחיבורו דכתב בפ"ג מהל' כלאים ז"ל יש מינים בזרעים שיהיה מין אחד בצורות הרבה וכו' ואע"פ שאין דומין זה לזה הואיל והן מין אחד אינם כלאים זה בזה וכו' כיצד החזרת וכו' וכן חיטין עם הזונין והשעורים עם שבולת שועל והכוסמין עם השיפון, הרי דכתב דאינן דומין זה לזה דלעיל קאי וכן דומיא דחיטין וזונין ושעורים ושבולת שועל, אלא האמת הוא דחיטין ושיפון אינן מין אחד אלא דשיפון וכוסמין נקראין חטה מדברית שם אחד להם בזה והוא מין אחד בענין דהוי חטה מדברית אלא דכוסמין הוי לחיטין ולשעורים כדכתב ר"ש בפירוש המשנה וכן מרן בהל' בכורים וכן הרא"ש בהל' חלה ואינו דומה לצורת חיטין מדהוו כלאים כדכתב שם הרא"ש אלא דלענין חלה הוו מין שעורים כיון דבחלה לא בעינן אלא שיהא דומה בעיסה והרי הם דומות בעיסות כדכתב הרא"ש בהל' חלה וכן הר"ש בפי' המשנה משם הירושלמי אע"ג דבצורתן קודם העיסה אינן דומין וכן כוסמין בהיותו תבואה אינו דומה לחיטין מדהוו כלאים וגם אינם מין אחד לגמרי אלא דהוו מין שעורים ג"כ כדכתבו הם ז"ל יעו"ש אלא בעיסה דומה לחיטין ג"כ ולכך מצטרף לחלה אבל האמת אינן מין אחד לגמרי אלא דאלו נקראין חיטין סתם ואלו חיטין מדבריות ויש להם הדרגה דהיינו דהכוסמין דומין קצת לחיטין סתם בצורתן ולא לגמרי ולכך הוי כלאים כיון דהוי מין שעורים ג"כ ושיפון ג"כ הוי מין שעורים בעיסה כדאמר בתוספתא דהוי מין שעורים אלא דלענין חיטה מדברית דהיינו כוסמין הוי מין אחד בצורה לאפוקי דאינו דומה לשעורים דאילו השעורים יש להם זנב ועוקץ משא"כ באלו דאינן דומין לשעורים אלא בעיסה. ועתה דקדק רבינו וכתב וכוסמין מין ממיני החיטה והוא חטה מדברית ואילו גבי שיפון כתב מין ממיני החיטין המדבריות ולא קאמר מין ממיני החיטים ג"כ והוא מדברית כמ"ש גבי כוסמין, וכתב צורתן שוה ולא כתב צורתן אחת, והרצון בו דשיפון אין לו יחס עם החיטין לא בצורה ולא בעיסה וכמו שנפרש עוד בעז"ה אלא בעיסה יש לו יחס עם השעורים ובצורתן יש לו יחס עם הכוסמין ולא לגמרי אלא בשוה כלומר כי היכי דכוסמין אין לו עוקץ וזנב שיפון ג"כ הוי הכי ובעיסה יש לו עם הכוסמין יחס דהא כוסמין הוי מין שעורים ג"כ ולענין דהוי חיטין מדבריות הוי מין אחד חשיב כלומר דהוי חיטה מדברית ולכך לא הוי כלאים והכוסמין יש לו יחס עם החיטין סתם בעיסה אבל לא בצורה ולכך כיון דלא הוי מין חיטין לגמרי דהא הוא ג"כ מין שעורין כדפירשו הם ז"ל ובשם חיטה לא הוי דזה סתם חטה וזה מדברית ולא דמי אפי' לזונין דלאו זונין א"כ דהוי משונה קצת מן החיטה לא קרי ליה רבינו אלא חיטה סתם לא חיטה מדברית וזו היא מדברית לכך הוי כלאים והשתא הכי פירוש דבריו דכוסמין הוי ממיני החיטה כלומר שיש לו יחס עמו דהיינו בעיסה כדאמרן דהוי אף מין חיטין אבל לא צורת חיטין לגמרי דהוי זה מדברית והוי ג"כ מין שעורים ושיפון נחית דרגא דהוי מין ממיני המדברית דוקא דהיינו דדומה לו בעיסה דהא הוא מין ממיני השעורים וכוסמין הוי מין שעורים ג"כ וצורתן שוה כלומר בשיווי דהיינו דאין לו זנב ועוקץ לאפוקי שעורין אבל ממש צורתן אינו ולכך לא קאמר דאין צורתן אחד אלא בשיווי לא לגמרי אבל לענין עיסה שוין הם דהיינו מין שעורים ולכך לא הוי כלאים משום דשניהם מין חטה מדברית דוקא ולא חיטין ולכך כתב רבינו בפ"ג דכלאים דאינן דומין אבל הם מין אחד כדאמרן.
ודרך אגב קשה לי על מ"ש מרן פ"ז מבכורים ה"ז וז"ל ולי נראה שפירושו דחוק וכו' עד יש מקום דמצטרפין. והא רבינו בפי' המשנה כתב והלכה כר' יוחנן בן נורי מכלל דפליגי כדאמרן בש"ס בכמה דוכתי והוא כתב דס"ל לרבינו דלא פליגי. ועוד כיון דלא פליגי הוי שקלא וטריא דירושלמי לכו"ע ומאי דתירץ רב הונא והלא כפי שיטתו משמע דשיפון דהוי מין כוסמין מצטרף עם החיטין וכיון דהוי הך שקלא וטריא לכו"ע אמאי לא פסק רבינו ג"כ ההיא דשיפון מצטרף עם החיטין כשם שמצטרף חיטין עם כוסמין ונקט חיטין עם כוסמין דוקא. ועוד דהתוספתא הוי תיובתא לפי' לרב הונא כיון דהוי רב הונא ככו"ע ולא שייך לומר דפסק כש"ס דילן כיון דהוי ככו"ע. והנראה לי דלעולם פליגי כדכתב הרא"ש ור"ש ומאי דפסק כר' יוחנן בן נורי משום דתני בתוספתא דפסחים ומנחות דשיפון הוי מין שעורין ומשמע דהכי הוי הלכתא דמייתי לה הש"ס וא"כ הוי כר' יוחנן בן נורי דס"ל דמצטרף עם שבולת שועל ושעורין ומ"ש בתוספתא כוסמין מין חיטין כלומר אף מין חיטין כדפירשו הם ז"ל עכ"ל הכתב.
וז"ל תשובתי אליו: את הרשום בכתב אמת לעליון למעלה ראתה עיני ושמח לבי להלצתו לטובה על רבינו האמנם לא נתקררה דעתי בזה דמה שהקשה לי בתחילת דבריו דאמאי לא הקשה עוד וכו' לא ידענא מאי אידון בה דלכאורה לא דקדק היטב בכוונת רבינו דהוא ז"ל תלי הכל במין ולא בצורה וכמ"ש הואיל והם מין אחד אינן כלאים זה בזה וכ"כ בהיפך ויש וכו' הואיל [והן] שני מינין אסורין, וא"כ מ"ש כיצד וכו' והכוסמין עם השיפון, פי' שאע"פ שהן [כ]שני מינין אינם כלאים כיון שהוא מין אחד הרי בפירוש דלדידיה הכל תלוי במין ולא בצורה. ומ"ש בפירוש המשנה וצורת שניהם שוה וכו' וסיים ומפני זה אינן כלאים זה בזה ע"כ, האי סיומא לא קאי אלא למ"ש דבין כוסמין ובין שיפון הוא מין ממיני החיטין המדבריות ומפני זה דהוו מין אחד אינן כלאים זה בזה וכמ"ש בחיבורו דהכל תלוי במין ולא בצורה אלא דכתב ג"כ דצורה שניהם שוה וכנראה דשניהם צריכי ואילו לפי דבריו בחיבורו נראה בבירור דהעיקר תלוי במין וכבר הקשיתי עליו בתחילת דברי.
ומעתה מה שהלך על יסוד זה וכתב אלא האמת הוא וכו' עד מדהוו כלאים יעו"ש בסעיף ב', אינו וכמ"ש דלדידיה הכל תלוי במין ולא בצורה. ומ"ש עוד ושיפון וכו' אלא דלענין מדברית וכו' מין אחד בצורה וכו' גם זה אינו ע"פ האמור. גם מה שדקדק בדברי רבינו בפי' המשנה דקדוקים קלים ומכוחם פירש מה שפירש לו יהי שיהיו החילוקים אמת מ"מ כבר נפל היסוד וא"צ להטריח את עצמי יותר. ועוד זאת קשה חוץ ממה שהקשתי בראשונה דאילו הוא פירש בפי' המשנה דכוסמין ושיפון צורתן שוה וכאן בכלאים ס"ל דאין צורתן שוה אלא דאינן כלאים משום דהוו מין אחד גם סותר למ"ש בפי' המשנה במקומות אחרים דכוסמין ושיפון הם שני מינים וכאן בהל' כלאים כתב שהם מין אחד וכעת צ"ע. גם מ"ש מעכ"ת על מרן היא קושיא אלימתא וכן הוקשה אלי קודם ראות דבריו ועל הכל צ"ע.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה