אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה ה

הלכה ב

ונוסח כל הברכות וכו'. וכתב מרן הכ"מ ראה פת נאה וכו' ועוד י"ל דפלוגתייהו וכו' עד מי גרע וכו' עכ"ל. ודברי מרן תמוהים מסוגיית הש"ס דמוכח בבירור דפי' דהך ברייתא הוי כפירוש קמא דמרן דפלוגתייהו אי מועיל שינוי או לא דה"ק הש"ס התם על פלוגתא דרב הונא ור' יוחנן דחד אמר דעל הכל אם אמר שהכל יצא חוץ מן הפת והיין וחד אמר אפילו פת ויין נימא כתנאי ראה פת ואמר וכו' ברוך המקום שבראה יצא דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר כל המשנה וכו' לא יצא ידי חובתו נימא רב הונא כר' יוסי ור' יוחנן כר' מאיר וכו', הרי בפירוש דקי"ל לש"ס דבשינוי ברכות פליגי דאי לא פליגי בהכי אלא בהזכרת שם ומלכות היאך אתי הני אמוראי כהני תנאי ואדרבא רבי יוחנן אתי ככו"ע ור"ה דלא כמאן. עוד זאת קשה טובא דאם כן דפלוגתייהו בהזכרת שם ומלכות גבי פלוגתייהו דרב ודר' יוחנן אי צריך שם ומלכות או לא אמאי לא קאמר הש"ס לימא כתנאי דר' יוחנן כר' יוסי ורב כר' מאיר.
ולענ"ד נראה לתרץ מילתא דשוייא לתרוייהו והוא זה דאה"נ דפירושא דברייתא הוי הכי דפליגי בהזכרת שם ומלכות וא"כ קשיא טובא דרב הונא דלא כמאן אלא דלא ניחא לה לש"ס למותביה בהכי דיכול לומר ר"ה דפלוגתייהו לאו בהכי אלא אי מועיל שינוי בברכה או לא א"כ אנא דאמרי כר' יוסי אמטו להכי אומר הש"ס לימא כתנאי כלומר אפילו נאמר דבהא פליגי נמצא דפליגי בפלוגתא דהני תנאי ולזה משני אמר לך רב הונא וכו' ור"י אמר לך וכו' ואה"נ דלרבי יוחנן א"צ לכל זה כי יפרש פלוגתא דברייתא בקושטא דמלתא דפליגי בשם ומלכות ואיהו דאמר ככו"ע והיינו טעמא ג"כ גבי פלוגתא דלקמן דרב ור' יוחנן דלא קאמר לימא כתנאי די"ל דלא פליגי בהכי אלא אי מועיל שינוי או לא דמהאי טעמא לא מותיב לעיל לר"ה וכדכתיבנא. ושוב ראיתי לתורת משה בס' גולל אור שכתב בזה הלשון ועיי"ש מ"ש משם מורנו הרב הראב"ע נר"ו.
וכתבו התוס' בסוגיין דף מ' וז"ל נימא רב הונא וכו' וא"ת היכי מצי סובר וכו' ויש מפרשים דמצי למימר דאפי' ר' יוסי וכו' עכ"ל. ולכאורה תירוצם תמוה כמו שהקשה הרב חידושי הלכות ז"ל יעו"ש ותירץ וז"ל וי"ל דתלמודא ודאי לא ניחא ליה בהך סברא וכו' והמתרץ השיב דלרב הונא ג"כ לית לן לפלוגי בהכי אלא אנא דאמרי אפילו כר"מ וכו' ור' יוחנן אמר לך אנא דאמרי וכו' והיינו משום דקאמר ברכה דלא תקינו עכ"ל, האריך בסיום לשון זה לומר דעכשיו דסברינן דלית לן לפלוגי בהכי כדאסיק דעתיה המקשן בחילוק שכתבו התוס' ז"ל א"כ היאך קאמר ר"ה דאמר אפי' כר"מ וכ"ש כר' יוסי והא כר"י לא מצי אתיא וכקושיית התוס' ז"ל ולזה מתרץ דסמיך למ"ש אח"כ ור' יוחנן אמר לך וכו' דיש לחלק בין ברכה דתקינו בין ברכה דלא תקינו ומזה הטעם ג"כ הוא דאתי ר"ה כר' יוסי על דרך מ"ש התוס'.
המורם מדברי הרב חידושי הלכות לדעת התוס' ז"ל דמ"ש הם ז"ל שאינה ברכה כלל לאו היינו מ"ש הגמ' דלא תקינו לה רבנן אלא הוי מילתא אחריתי וא"כ יש להבין לדעתו מהו כוונתם, ולענ"ד נראה בבירור דכוונתם שכתבו אלא בברוך המקום שאינה ברכה כלל היינו הא דאמר דלא תקינו ליה רבנן ולא קשה בדבריהם אלא דכיון דהמקשן אסיק אדעתיה האי חילוק מאי מקשה נימא ר' יוחנן כר"מ אפשר לומר דאפילו כר' יוסי ס"ל ובהך חילוק דתקינו ליה רבנן וכתירוץ המתרץ ולזה י"ל כמ"ש הרב דהך סברא קלישתא היא ברם לר"ה צריך לדחוק בהכי לא כן לר"י והמתרץ נדחק אף בר"י וככמה דוכתי בש"ס.

וכל ברכה וכו'. עיין מ"ש מרן וקשה טובא דוכי בתיבת אלהים חשיב מלכות מה בכך דעד כאן לא אמרינן דאלהי אברהם חשוב מלכות אלא משום דהמליכו על כל העולם לא כן בתבת אלהים וכן לתירוץ א' עד כאן לא אמרינן דהאל הקדוש חשיב מלכות אלא משום דקאמר בהדיה שאין כמוהו דחשיב גדולתו של הקב"ה וכן בברכת שמונה עשרה האל הגדול הגבור והנורא וכו'. ועוד קשה דא"כ דאלהים חשיב כמלכות אין לך ברכה שאין בה אלהינו וא"כ למה תקינו מלכות באופן שדבריו לכאורה תמוהים ועיין בב"י סי' רי"ד שדבריו שם נכונים.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה