יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי אליקים גאטינייו
פרק ג · הלכה ו
ומנין שהבכורים אסורים לאונן וכו'. הכי איתא בפרק כל שעה ור"ש נהי דהיקש לית ליה שמחה מיהא כתיבה ושמחת וכו' ההוא לזמן שמחה וכו'. ומאי דקשה לרבינו דפסק כאן אסור לאונן מקרא דושמחת דפסק דלא כמאן עיין להר"י קורקוס מה שתירץ בשני פנים ובתירוץ השני כתב דכן דרך רבינו להביא מקרא אחרינא שהוא ראיה פשוטה ולהסמיך הדין על כתוב שלא הוזכר בש"ס להיותו נכון ולענין דינא אין נפקותא יעו"ש. ואין להקשות לפ"ז דהא נפק"מ טובא לדינא דאי ילפינן מושמחת א"כ אין לוקין עליו דהוי לאו הבא מכלל עשה וכמ"ש מרן אבל אי הוי מהקישא לוקה וכמ"ש הריטב"א הביאו הרב כנסת הגדולה בשיירי או"ח בסוף הספר כללים נפרדים יעו"ש והוא מבואר בש"ס דסנהדרין דף ע"ג, דהא ליתא דעד כאן לא אמרינן הכי אלא דהיקש מופנה אבל בשאינו מופנה לא כמבואר ברש"י שם בסנהדרין ובכאן אינו מופנה כמבואר וא"כ בין הכי ובין הכי אינו לוקה.