יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי אליקים גאטינייו
פרק ב · הלכה יח
הפריש וכו'. ומרן סגר עלינו את הדלת ולכאורה לא משמע הכי מהמשנה דפ"ג דבכורים יעו"ש, וכן נתקשה מהר"י קורקוס יעו"ש וניחא ליה וז"ל ונראה שהוא מפרש דאימתי אמרו היינו להיות כבכורים לגמרי וזהו שפי' ואמרו אימתי אמרו תוספת הבכורים כבכורים בזמן וכו' דוק מינה מה שמביאין מסוריא כבכורים הוא דלא הוי אבל נאכלת היא בטהרה כיון שהביאה לבכורים וכו' אלו דבריו ז"ל. ויש להקשות דאי מדיוקא מהיכא יצא לו דהא מיהא נאכל בטהרה ולא לדבר אחר ממעלת הבכורים. ועוד דמנא ליה האי דיוקא ואדרבא נימא כפשטא דכל שאינה באה מן הארץ אינה כבכורים כלל כיון דמעיקרא הבכורים עצמן הן דרבנן נמצא דהכל דרך נביאות והרדב"ז ז"ל נשמר מזה ומייתי לה מדתנן תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ולא איירי בשל ארץ ישראל דהא תני תוספת הבכורים כבכורים אלא ודאי איירי באותן שבחו"ל דמ"מ צריך לאוכלן בטהרה.