יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי אליקים גאטינייו
פרק ב · הלכה טז
אשרה שביטלה וכו'. והחונים עליו לא הראו מקום מוצאו והרדב"ז כתב משום דמאיס דומיא דקרבן דכתיב מן הצאן להוציא הנעבד, ועיין בירושלמי בפ"ק דבכורים, ועיין לרבינו בפ"ד מהל' איסורי מזבח ה"ז ובמ"ש שם הרב מל"מ ז"ל, ועיין עוד שם בדברי רבינו בהלכה ח'. ועיין להרב קרבן חגיגה דף מ"א שהתיר לעשות סוכה מעצי אשרה כיון דיוצא ידי חובה בשאולה יעו"ש ודבריו תמוהים דמבואר להדיא בפ' כל הצלמים דף מ"ז דבעיית ריש לקיש גבי אשרה שביטלה לולבו מהו למצוה דהספק הוא אי אמרינן יש דיחוי אצל מצות או לא וא"כ גבי סוכה ה"נ דמצות כי הדדי נינהו וא"כ רבינו דפסק לחומרא בפ"ח מהל' לולב ככל תיקו דאיסורא ה"נ בסוכה אסור. ועיין בירושלמי שהזכרנו למעלה דנראה דמיפשט פשיטא להו דאין דיחוי אצל מצות ומותר דלא הוי כגבוה זולת בבכורים דאפליגו אי חשיב כקדשי מקדש והוי כלגבוה או כקדשי הגבול ופסק רבינו כרבנן דכקדשי מקדש נינהו ועיין עוד מ"ש על דברי הרב קרבן חגיגה הללו בספרי אגורה באהלך דף כ"ה ע"ד ודוק.