יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה ב
הרובע ונרבע וכו'. הכי איתא במתני' בכורות דף מ"א ואלו שאין שוחטין לא במקדש וכו' ושנעבדה בו עבירה וכו' ובש"ס מנא הני מילי דת"ר מן הבהמה להוציא רובע ונרבע וכו' ונמצא דפירושא דמתני' דנעבדה בו עבירה היינו רובע ונרבע וכן מחד מיעוטא נתמעטו דשניהם שוים ומן התימה על רש"י במתני' שכתב ושנעבדה בו עבירה שנרבע ע"כ, והו"ל למימר רובע ונרבע. וכן הרע"ב כתב בפי' שניהם ונכנס ברובע וסיים בנרבע ובכונה כתב כן ודלא כהתוס' יו"ט דכתב [לא] דקדק בלשונו שנכנס ברובע וסיים בנרבע יעו"ש.
ודע דבש"ס הקשו על הך דרובע ונרבע ונוגח הני בני קטלא נינהו ותירצו ע"פ עד אחד ע"כ. כנראה להדיא דליתא האי גירסא במתני' ע"פ עד אחד וכ"כ רש"י בש"ס ופרכינן והני בני קטלא נינהו וכו' ומשני כגון שאין שם אלא עד אחר ומוכרח שמה שנראה מפירושו במתני' דהוה גריס ע"פ עד אחד ליתא וצריך לתקן בלשונו כמו שראיתי גמ' ישנה שהוגה כן ברש"י ד"ה או שהמית אדם וכו' ולא בנגיחה או ע"פ עצמו וכו' הוי בסקילה ואפי' בהנאה מיתסר עכ"ל. ונראה מזה דמ"ש ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו הם דברי עצמו שהביא פירוש הש"ס על מתני' ולא שתפש מלשון המשנה וכן נראה מדברי רבינו בפי' המשנה דלא הוה גריס כן במתני' וכן נראה מדברי הרא"ם בחומש סדר ויקרא ד"ה מן הבהמה ולא כולה יעו"ש בסוף הלשון ודו"ק. וכל זה מוכרח מלשון רש"י בש"ס והן הן דברי הרע"ב בפי' המשנה ודלא כהרב תוס' יו"ט שכתב דגריס רש"י במתני' ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ודו"ק.