יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ד
השוחט וכו'. ועיין מ"ש מרן וז"ל ואיכא תנא דפליג עלה ואע"ג דלא אידכר ההוא תנא הכא בגמ' וכו' עכ"ל. ודבר ה' בפיהו אמת דאיכא תנא דפליג עלה הובא בפסחים דף מ"א ע"א ת"ר יכול אכל כזית חי יהא חייב וכו' עד ת"ל כי אם צלי אש ומן התימה על מרן דלא הזכירו. ואש"ס גופיה אני תמיה איך מההיא ברייתא דהמקדיש בעלי מומין מותיב מינה ואסיק בתיובתא אחרי דאיכא ברייתא אחריתא בר פלוגתא הובאה בפסחים. גם בש"ס פסחים גופא יש להפליא אחרי דהביאו ההיא ברייתא דהביאו פלוגתא דאביי ורבא כמי שהוא ענין זר ולא קאמר דברייתא ההיא פליגא דחד מינייהו וגם נמצא דאביי ורבא פליגי בפלוגתא דתנאי. וכן קשה לי בש"ס בסנהדרין דף ס"ג דהביא מדרבי אבין דעל כולהו לא לקי משום דהוי לאו שבכללות וכו' יעו"ש להורות דזה מוסכם והא איכא תנא שהביא הש"ס בתמורה דכתיבנא דס"ל דאף בלאו שבכללות לוקה. ולזה יש ליישב ע"פ מ"ש התוס' שם דהרגישו מעין זה מפלוגתא דאביי ורבא וחילקו דאף מאן דאמר התם דלקי הכא מודה דלא מפרש קרא יעו"ש והתם מפרש קרא דכתיב ומהם לא תתנו וכו' ומשמע בין כולו בין מקצתו. ומ"מ על התוס' יש לגמגם דהו"ל לכתוב כן על ההיא דתמורה. ושוב ראיתי להרשב"א סי' קמ"א שכתב כדברי התוס' וז"ל ומיהו הדברים עתיקים שענין לאו שבכללות בש"ס אינו כולו על צד אחד אלא יש שכולן מודים בו שאין לוקין עליו כאותה האמורה בסנהדרין המגפף וכו' ויש שלוקין עליו כדעת רבא בפ' ראשון דתמורה גבי המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח ויש שנחלקו בהן אביי ורבא בנא ומבושל וכיוצא בהן והלכה כמאן דאמר אין לוקין ומסתברא לי משום דשינה פלוגתייהו בפלוגתא דתנאי בפ"ק דכריתות דתניא שור וכו' לא תאכלו לחייב על כל אחד ואחד [וכו'] וחכ"א אינו חייב אלא אחת וקאמר עלה נימא בהא קמיפליגי דר' ישמעאל סבר לוקין על לאו שבכללות ורבנן סברי אין לוקין ודחינן לעולם סבר ר"י אין לוקין וכו' ושקלו וטרו טובא שלא להעמיד לר"י דסובר לוקין ואפילו נאמר דפליגי בהכי הלכה כחכמים וכיון שכן אפילו אית לרבא לוקין לא קי"ל כוותיה אלא שעדיין צ"ע אמאי לא אותיבו בש"ס למ"ד לוקין עכ"ל, הרי שכתב כדעת התוס' דשניא ההיא דהמגפף וכו' וכולהו מודו דאין לוקין על אותו לאו שבכללות ובההיא דתמורה כתב דהלכה כרבא דשניא ההיא ג"כ והיינו כדכתיבנא. ומתשובות הרשב"א הלזו תשובה מוצאת להאי דינא דפסק רבינו כאן דשאני הא דתמורה דהלכה כרבא וא"צ למה שהאריך הוא ואישתמיטתיה מיניה הך תשובת הרשב"א וכפי דברי הרשב"א הללו מתיישב מה שהקשינו אגופא דש"ס דאסיק בתיובתא לפי דשניא הא דתמורה מההיא דפסחים, אבל קשה למרן דלא דרך בדרך זה. ולמה שהקשה הרשב"א דלא אותיבו בש"ס למ"ד לוקין מההיא ברייתא לא ידעתי מאי קא קשיא ליה דמאן דאמר לוקין יאמר אנא דאמרי כר' ישמעאל ולא יאמר דשאני ההיא כמ"ש בש"ס ומה תאמר דפליגי בפלוגתא דתנאי ברייתא לא שמיע להו.
ומהך סוגיא דסנהדרין אני תמיה אמה שכתב הרב ראש יוסף חו"מ ריש סי' כ"ז דלא מיקרי לאו שבכללות אלא כעין לאו דלא תאכלו על הדם דמשמע מיניה ענינים הרבה מובדלים זה מזה אבל היכא שהלאו אינו כולל אלא ענין אחד כגון לאו שבקללה אע"פ שיצא ממנו איסור לגופין מוחלקין לא שייך ביה לאו שבכללות וכו' יעו"ש והרי בהאי סוגיא היפך זה דמגפף ומנשק וכו' דומה לקללה. ושוב ראיתי שדברי הרב הן דברי התוס' בסנהדרין דף ס"ג ע"ב ד"ה שלא ידור ומה שהקשינו יישבו התוס' שם ע"א ד"ה על יעו"ש.