יפה תואר על שמות רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק מב · פסקה ז
נעשו כזבים. פי' טמאים כזבים ומצורעים ודריש סרו מלשון סורו טמא:
עשו מחרף. כדלעיל גבי הנה אנכי הולך למות:
כמה ימים שנים. וקרא במ"ת קאי דלפני זה כתיב התשכח בתולה עדיה כלה קשוריה וזה משל לישראל במ"ת שנקראו כלה והיו מקושטים בעדי עדיים שנתן להם אז ודורש את הכתוב ועמי שכחוני אחר ב' ימים ששרו אמונה. ואלו הימים איו מספר כלומר במספר הימים לא יבואו: