יפה תואר על שמות רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק לא · פסקה י
ובאחרונה האדם פורכו. נראה דמפרש כסף נמאס לשון המסה ולכן אומר שהוא ככסף הנפרך והנמס. ומ"ש שמאסן הקדוש ב"ה הוא מדכתיב בתריה כי מאס ה' בם ונקט קרא לשון נופל על לשון:
יהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם. יתכן שההתמשכנות הוא שעי"ז ישראל מתכשרים בחרבן ביהמ"ק יותר מבזמן הבית וכמשז"ל בחזית בפ' כפלח בחרבנה העמידה לי צדיקים ובישובה העמידה רשעים וזה כמו המשכון שע"י נזהר הב"ח לפרוע:
ונקראו אהליך כשהם בנויים כדכתיב אהל שכן באדם. ומ"ש ומשכנותיך כשהם חרבים פי' כי נקרא משכן גם כשהם חרבים אבל נקרא משכן אפילו בבנין וכדכתיב ונתתי משכני אלה פקודי המשכן כדלקמן פנ"א: