יפה תואר על שמות רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק כז · פסקה ג
טובות וברכות טובות הן הצלחיות הנצחיות והקיימות שהן טובות באמת וברכות הוא הצלחות העוברות כמו כבוד עושר בנים וארך ימים. ויתרו זכה לכבוד במה שבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל עמו לחם. וזכה ג"כ להצלחה רוחנית דכתיב לפני האלהים ואמרו רז"ל ע"ז כאלו הקביל פני שכינה:
אלא ברכן ובכללן נתברך גם יתרו. וז"ש ולא עוד כו' פי' הדברים כי גם יתרו הי' ראוי לקללה בשביל שהי' עמדו בעצה. וכאשר קלל את עמלק היה ראוי גם ליתרו שיקולל אך קללתו נהפכה לברכה ונתברך בברכת ישראל:
אצר אותנו עולם. פירש"י בפ' חלק שעתידין בניך לישב בלשכת הגזית והיינו דכתיב אותן מושבך וכו' בין אותנו עולם אתה יושב מי הזקיקך: