אור ברסלב
יפה תואר על קהלת רבה פרשה ט › פרק יא

יפה תואר על קהלת רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ט · פרק יא

פרק ט

וכי אחיו היו כו'. כתב הרא"מ לא ידעתי למה לא יהיו פי' לאחיו של לבן שבאו עמו כדכתיב ולבן תקע את אחיו וכמוהו ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם או לאוהביו שבאו עם לבן דומיא דויקרא לאחיו לאכל לחם שאחר זה ופרש"י לאוהביו שבאו עם לבן ושמא י"ל שמאחר שהגל והמצבה שניהם יחד הם לעד בין לבן ובין יעקב והמצבה מצינו שהעמיד אותה יעקב כדכתיב ויקח יעקב אבן וגו' יחויב שגם הגל גם יעקב לקט אותו ע"י בניו. ול"נ דגבי לקטו אבנים א"א לפרש אחי לבן או אנשים שעמו שאע"פ שיהיו אוהבי יעקב אינו ראוי לגזור לקטן אבנים כאדון לעבדיו וע"כ צ"ל שהם בניו או אחיו ממש שדרכן להיות נשמעים לאחיהם הגדול ועוד י"ל דכינוי אחיו לא קאי אלא איעקב הנזכר ולא דמי לויאמר פרעה אל אחיו דשאני התם דמקמי האי קרא כתיב ומקצה אחיו לקח ה' אנשים דקאי כינוי אחיו איוסף ולכך קרי בתר הכי נמי אחיו:

ומשם העשיר משה. כי הלוחות היו מאבן יקרה וזהו מחצב של סנפרינון שברא לו הקב"ה בתוך אהלו וכן בירושלמי דשקלים פ"ה וכתב שם בעל ע"י וז"ל אם הדברים כפשטן רצה הקב"ה כדי שיהיו דבריו נשמעים שיהיה לו עושר וכבוד וע"כ יכבדוהו כשלא יצטרך למתנת ב"ו ואם נאמר שכוונה בזה לומר שהיה מסתפק וכו' עד כדי שיכול לקיים תורה ומצות ותמיהני מי הזקיקנו לומר שלא יהיו הדברים כפשטן ועוד שהדבר מוכרח ממ"ש בש"ר פ' מ"ו ומשה שעסק בעצמותיו יהיה עני כי לא יסבול פירוש אחר גם בפ' המצניע אמרו אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וכולן ממשה והביאו ראיה לעשרו מפסל לך והדברים כפשוטים שהרי הגבורה כפשוטה כמו שהוכיחו מואתפוש בב' הלוחות גם מ"ש שאם הדברים כפשטן טעם העושר כדי שיהיו דבריו נשמעים ואף שזה טעם נכון למה שכל נביא צריך להיות עשיר הנה בענין משה אין אנו צריכין לטעם זה רק מפני שעסק בעצמות יוסף ואבד עושר ראה ה' כי ראוי לו שיתעשר:

תוכן העניינים

יפה תואר על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה