יפה תואר על קהלת רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה ט · פרק א
לישב על כסא שלמה. שלקחו בכתובת בתו כשמת שלמה והכישו ארי לפי שהיה עשוי באריות שהיו מתגלגלין ופושטין ידיהם והמלך שלמה היה נשען עליהם כשהיה עולה על הכסא וזר לא ידע סדר עלייה וכשנתגלגל הארי הכהו על ירכו ונצלע ולזה נקרא פרעה נכה כמ"ש במדרש הביאו הילקוט בפסוק כשבת המלך ושם האריך במעשה הכסא הזה כי נורא הוא:
שהיה מהול. תימה דר"מ קאמר בשמ"ר טוב שמו ואחרים אומרים שנולד מהול. והכא אר"מ שנולד מהול ולמ"ש התוס' דאחרים נמי היינו ר"מ דנאחר דאסקי' אחרים חזר בו ואמר שנולד מהול אתיא הך כסברתו בתר דהדר ביה א"ק אמאי התם קרי ליה אחרים והכא קרי ליה ר"מ:
אלו המרגלים. לפי שהוציאו דבה רעה איקרו טמא שהגאות והדבה רעה איקרו טמא כמ"ש טמאות השם והפסול פוסל:
וירם יאשיהו וכו'. כדכתיב בד"ה שנתן לעם כדי לעשות פסחיהם:
זוכר את תלמודו. ע"ד האי דעדיפנא מחבראי משום דחזיתי לר"מ מאחוריה כדאיתא בעירובין ויתכן שהראייה ענין יריית פלפולו:
בעת יזורבו נצמתו. בב"ר מפרש דקרא במבול מיירי ולעיל מיניה הקודרים מני קרח גו' ופי' לפ"ד האנשים הקודרים מהקרח נעלם מעליהם שלג בעת יזורבו נצמתו היה מרתיחה שהיה מרתיחה בגיהנם וק' מנ"ל לר"י שהמים היו רותחין בגיהנם ולא מן האש שהמטיר עליהם וי"ל דא"כ מאי אתא איוב לאשמועינן הא כבר ילפינן לה מג"ש כדאיתא בפ"ק דר"ה א"נ דבעת יזורבו משמע שהמים בעצמם היו ממיתים אותם שאם מצד האש תיפוק ליה שהאש עצמו ג"כ היה שורפם כשירד עליהם גם בחומו דייה גיהנם שהוא חומו הידוע ואפשר דנדעכו ממקומם מפר' במים שבחיים נדעכו והוסרו ממקומם דהיינו גיהנם אלא דנדעכו באינשי משמע: