יפה תואר על קהלת רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה ז · פרק כג
מה עוף טעון שחיטה וכו'. אע"ג דלא כתיב בהדיא שחיטה אלא בבהמה כדכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך הא קי"ל בעוף נמי טעון שחיטה ובת"כ מייתי לה ובפרק השוחט יליף לה מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף באיזה תורה שוותה בהמה לעוף מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה וק' אמאי איצטרך יעקב אכ"נ להיקשא דישרצו המים תיפוק ליה מהא קרא גופיה דכתיב וכל נפש החיה הרומשת במים דהיינו דגים ולימא שבא להקיש ג"כ דגים לבהמה שט"ש כדאקיש עוף לבהמה וי"ל דלדידיה היקשא דעוף לבהמה אתיא לכדר"מ בפ' חטאת העוף מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טרפתה מטומאתה אף עוף כן והקיש' בדגים התם איצטריך לשום דרשא אע"ג דלא ידעינן לה דהכא צ"ל נמי לר"מ וכן לר"א דאמר מה עוף הכשרו מן הצואר וכו' ואין שום א' שפירש הקישא לדגים למאי אתא משמע דהוא פשיטא להו שום דרשא בדגים ועוף ט"ש נפקא ליעקב אכ"נ מדכתיב ציד חיה או עוף ושפך את דמו:
לפי שאין מחללין שבת ויוה"כ אלא על בנה וכו'. לאו למימר דטעמיה הכא משום דלא נמול בח' וק"ל דלא דחי שבת אלא מילת ח' דהא בהא תליא דכי כתיב וביום דילפינן מיניה אפי' בשבת לנמול לח' כתיב וכדאיתא בשבת פרק ר"א דמילה דהא היכי מדמי הא לבן הנכריות דמנ"ל דבן נכרית אפי' דנחשב ככותים לא דחי שבת כיון דאפשר למולו בח' ול"ל נמי דטעמיה משום דס"ל כר' חמא בפרק רבי אליעזר דמילה דמוקי ביום הח' דוקא באמו טמאה לידה והשתא אפי' בן נכרית זה דאפשר בח' ליתיה בדין ח' ובדחיית שבת כיון דאין אמו טמאה לידה דא"כ מה צריך להוכיח דהאי לא מיקרי בר ישראל להוציא כל נשים וגו' אפי' תימא דמחשב כישראל לא דחי שבת מאי טעמא דלמאן דמפיק מדינה דוביום השמיני שאין אמו טמאה לידה אפילו בבן ישראל וישראלית קאמר וכגון יוצא דופן: