יפה תואר על ויקרא רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק יח · פסקה ג
שגשגיתם בי. הראשון מפרש תשגשגי מלשון כסף סיגים. והשני מפרש מלשון נסוגו אחור וזה שגישתון אורחא והשלישי מפרש מלשון אונאה והטעאה:
ערוגת ירק כו'. ומצאה שהוריקה ונפסדת כולה. והוא סובר כי העגל עשו להם לאלהים וריב"ן שמדמה לפשתן אשר מטבעם להתקשות בסופם והיו גבעולים רכים ולא נפסדו הכל סובר כי העגל נעשה רק למנהיג ולמשפיע ולא בטחו בישועת ה' אבל לא כפרו בה' וכמו"ש בתשא פמ"ב:
קצירן של מלכות. הוא מלשון תשלח קציריה כי סעיפיהם מסתעפים על כל העולם כולו:
זה מ"ה שקרוי חשך. כן מדרש בתנחומא וישב על פסוק וחשך על פני תהום זה מ"ה המחשיך פניהם של בריות:
מגרת. פי' מפלת וכמו וכסאו לארץ מגרת: