יפה תואר על ויקרא רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק טו · פסקה ד
הה"ד נכונו ללצים שפטים. בא לתרץ למה כתיב אדם ולא בני ישראל כמו בכל התורה. ומשני כי הנגעים לא יבואו לישראל רק ללצים ופושעים:
ברם הכא. צ"ל אף הכא. ופי' כמו שהחמור לא ילקה בשוט רק אם ימרוד כן נכונו רק ללצים שפטים:
אלו לעובדי כוכבים הפושעים וה"ה לישראל פושעים:
ר' ור"י בר"י. המעשה הובא פה לתרץ לנו הלא מצינו כמה צדיקים סובלים מכאובים ויסורים. אך זה הוא בשביל עון הדור כמפורש בפסוק רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם:
בכתבי הקודש. בגמ' פירשו דהיינו כתובים דוקא: