יפה תואר על ויקרא רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק ד · פסקה ו
א' מהן חוטא וכולן מרגישין דכיון שניתן רשות למשחית איננו מבחין בין טובים ורעים. ונלכדו גם הטובים. וכמשל בספינה שהמים מציפין את כל אנשי הספינה אף שלא קדחו. ולדעת ר' אלעשה שכל ישראל הם נפש אחת וכמו שמסיים כתיב בו נפש אחת כן נענשו גם הטובים בשביל כי כל ישראל ערבים זה בזה: