יפה תואר על ויקרא רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק ד · פסקה ג
גם בלא דעת. עיקר הדרש הובא פה משום סוף הדברים תדע לך שהיא שגגה כו':
ולא עוד ואץ ברגלים חוטא ולא עוד יתפרש כמו ואצ"ל. ויתקשר הכתוב כן גם בלא דעת אם חטא במעשה אשר לא יכול לעלות על דעתו כי הוא חטא לא טוב הוא וכ"ש אם הוא אך ברגלים כי החטא בא בפחזותו באשר לא התבונן היטב כי מקרי חוטא דזה הוא קרוב למזיד:
ר"ש בן לקיש אומר אף בנונ"ד אסור. ויתפרש ואץ ברגלים לבוא לבהמ"ק גם בהיתר הוא חוטא כי מפני קדושת הבית אין לבוא שם רק בדרך רחוק:
אלו הזדונות. כי השם חטא נופל בין על שוגג ובין על מזיד: