יפה תואר על ויקרא רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק ב · פסקה ג
אבגינוס. זה מיוחס ביותר כדפי' הערוך בערך אוגנסטטו:
ראש השבטים כו'. פי' כל מי שיהיה ראש וחשוב יקרא על שם אפרים. ומביא ראיה על ראש ישיבה משמואל דנקרא אפרתי אף כי היה משבט לוי. וכן לראש השבט מדוד בן איש אפרתי דישי היה ראש השבט כדכתיב גביה זקן בא באנשים:
די דבורי. ויתפרש כי מדי דברי בו כמו מדי העבודה פי' כי די עד למרבה דברתי בו. ובכ"ז זכור אזכרנו עוד:
אינו יכול לסבול בו. ויתפרש הכתוב כי מדי דברי בתפלתו אשר יתחנן. לבי בו לשמוע שועתו. ומעי המו לו למלא משאלתו גם טרם יקרא:
כי בודאי דבורי בו. זה פירוש חדש בקרא כי מדי דברי הוא אך בו יאמר ה' ולא באומות אחרים יען כי הוא לי בן יקיר. וזה נמשך על מה שאמר אח"ז כי מכל ע' אומות אי אתה מצוה אותי אלא על ישראל: