יפה תואר על בראשית רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק צ · פסקה ד
ונחות לו לאומרם. פי' כי טוב עין הוא ללמד לאחרים ג"כ ולא כצר עין הלומד רק לעצמו ואינו מלמד לאחרים או פי' כי יש בו לשון למודים ונוח לו ללמד לאחרים ולהבינם בלי כבדות כלל ויש למצוא טעם במה חולקים ר"י ר"ח ורבנן. ר"י סובר כי בחכמת העיונית יתהלל גבר יותר ולכן אמר ונוח לו לאמרם פי' דבר הנוהג לו לבדו ואין לאחרים תועלת בזה. ור"ח סובר כי חכמת המדינית אשר יש בזה תועלת לבני אדם יתהלל גבר ולכן אמר מניח רוח של בריות בהן כי הוא ידע לנהל את הבריות בדרך ישרה. ורבנן סברי כי שתיהן כאחת טובות ולכן אמרו צופה על חכמת העיונית והיא נקראת ג"כ פודה כי נפשו תפדה בזה ממאסר הסכלות ועל המדינית אמרו תומך פותר. כי הוא יודע לתמוך את בני אדם בהליכתם בארץ ופותר את משפטם והסכסוכים אשר ביניהם: