יפה תואר על בראשית רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק עו · פסקה ט
אמר לו הקב״ה למס מרעהו חסד מביא את המקרא הזה כאן רק לומר שהכתוב הזה יצדק גם על יעקב:
מנעת מרעך חסד. מנעת חסדך מן אחוך. כפל לשון הוא ובילקוט הגירסא רק מנעת חסדך מן אחוך. ופי׳ שאלו נשאת לו אולי שב בתשובה כי הכל מן האשה כדלעיל פי״ז:
להשיאה למהול. לעיל פס״ג איתא עשו שונא דם מילה היה ועמ״ש שם:
הה״ד ותצא דינה בת לאה. וס״ד אשר ילדה לעקב דריש דיעקב היה הגורם מה שיצאה ושכם ראה אותה: