יפה תואר על בראשית רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק עד · פסקה ג
היה צר צורה כיוצא בה. פי' כשהתנה לבן אם עקודים או נקודים יהיה שכרו. היה מרמה לשנות את תנאו בעת שהיו הצאן מעוברות כי אם התנה על העקודים חשב לבן שהצאן מעוברות עם עקודים ושינה את דברו לאמר נקודים. ואז צר הקב"ה צורת הוולדות נקודים וכן להפך:
מן הנצולת פי' מהמצולה וכמו מצולה שאין בה דגים בברכות. והכוונה כי יעקב הציל כמו אחר הייאוש כמציל משלוליתו של נהר ומזוטו של ים דנחשב בפ"ב דב"מ כיאוש: