יפה תואר על בראשית רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק מד · פסקה טז
נסיב אברהם מכושא כו'. אע"ג דהבעלי חיים מרמזים על האומות אשר מנה למעלה אך הפגרים רומזים על ישראל בגלותם בין קצת העמים הנתנים שם למרמס כפגרים והעיט הם שונאיהם הפורחים עליהם לאכלם ואברהם התפלל על הדבר להכניעם לפני ישראל ולא הועילה לו תפלתו כדאי' בפר"א ורק ע"י תשובה ומעשים טובים ימלטו:
לכשיעשו בניך פגרים. באפס עצור ועזוב אז יעמוד להם זכותך להנצל מהכליון. או ירצה באחרית הזעם שאז יהיו בתכלית השפלות אז יעמוד זכות אברהם להושיעם ולגאלם: