יפה תואר על בראשית רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק כא · פסקה ז
וכשטרדו טרדו במדת הדין ובמדת הרחמים. כי אם דנו במדת הדין לבד היה ראוי שימות מיד. ושיתף מדת הרחמים להאריך אפו ולהחיותו. ואם דנו במדת הרחמים לבד אז נשא את עונו וכפר לו. ובהשתתף שתי המדות יחד נענש כי שלחהו מג"ע וישא את קללותיו: