יפה תואר על במדבר רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרק יד · פסקה א
לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה. ונ"ל המלקט שזה הוא פירוש המדרש לא יסור שבט מיהודה זה מכיר בן מנשה וע"ז מסיים בב"ר בפ' ויחי עד כי יבא שילה זה מלך בן דוד ויסור תלונת המ"כ עד שדחק עצמו לעיל בב"ר ורוצה לגרוס גירסא אחרת וז"ל ולבי אומר לי זה מפיבושת דכתיב ויקחהו מבית מכיר וגו' והכוונה שלא יכרית זרע מלכות שאול אף שיהודה ימלוך ונקרא מחוקק לפי שהיה ת"ח גדול כמ"ש בפ"ק דברכות שהיה מבייש פני דוד בהלכה וק"ל:
ולניני ולנכדי. ומה שלא חש אבימלך לבקש רק על בנו ונכדי ומשם ואילך לא ביקש כלום איתא בב"ר בפרשת וירא הטעם שעד כאן רחמי האב על הבן דהיינו על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם בו: