אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ח · פרק י

פרק ט

שהמו אחריה המוני המוניות דמלכוותא. פי' כי כל מלך ומלך נכסף להיות מושל על הארץ. ומייתי ראיה מן אדרת שנער כי שנער הוא בבל. ולמה מזכיר פה הכתוב שהיתה מבבל. וכדמקשה ומה בבל עבדא הכא אם לא לרמז למעלת א"י וכדמפרש רשב"י:

ורבנן אמרי זה וזה אלף. מקמי הכא גרסינן ר' יהודה אומר החרש אלף והמסגר אלף:

בבעל המון שהמו אחריהם המוני מלכים הה"ד מלכי צבאות וגו' כצ"ל. ודריש בעל על שרי מעלה ומלכים פי' מלאכים שהיו להוטים אחריהם לשמרם ולכבדם. וז"ש נתן את הכרם לנוטרים המה המלאכים. ומביא לראיה מן הכתוב מלכי צבאות ידודון ידודון הכתוב במתן תורה וכדמפריש ואזיל וה"ה בסנהדרין העוסקים בתורה. ואגב הקרא הזה שמביא דורש ג"כ את ס"ד ונות בית תחלק שלל ואולי ידרוש לפי דרשא זו איש יביא בפריו אלף כסף כי בפרי חכמתם יביא למודים הצרופים ככסף. וידרוש אלף מלשון ואאלפך חכמה ועמ"ש בענין זה בפסוק הנה מטתו:

מדדין פתקין. פי' שהיו מטילין גורלות למי מהמלאכים יפול הגורל ללכת אחרי ישראל לשמשם כי זה תשוקתם:

עשאן מרוצין. פי' אע"פ שלפני זה קטרגו על נתינת התורה כדלקמן אבל לבסוף נתרצו והודו בדבר כדאיתא בפרק ר' עקיבא. ודריש ידודון מלשון ידידות. ומ"ש המד"א למה זה אתה רץ אינו ענין לזה ויראה דגרסינן ד"א המד"א וכו' ודריש ידודון שהיו מדדין ורצין לעשות שליחותם כענין למה זה אתה רץ שרץ לעשות שליחות.:

לית שוקא נפיק מגביכון. שוקא הוא כמו נקיט ליה שוקא בפ' לא יחפור אשר פירושו משא ומתן. ואמר כי המשא ומתן של תורה ועסקיה אין מתקיימין בעליונים וכמו שמביא לדמיון מדיני זב ומת:

היו מלאכי השרת מדדין להן לישראל כשחזרו לאחוריהם וכדלעיל והיו מדדין להקב"ה מלשון תרעומות וצער ומענין אדדה כל שנותי ומדכתיב ידודון ידודון דריש תרתי:

כ"מ שהשרה הקב"ה תורתו. וזה במשכן וביהמ"ק שהיה הארון שהתורה בתוכו. ומביא את הכתוב הודו על התורה משום דכתיב שם לבני ישראל עם קרובו ואיתא במדרש אמר להם הקב"ה לישראל. בני אם יהיו ד"ת קרובים לכם שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאד אף אני קורא אתכם קרוב שנאמר לבני ישראל עם קרובו:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה