יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה ז · פרק יב
רוה"ק צווחת. פי' הנביאים המדברים ברוה"ק אומרים כן להקב"ה לכה דודי נצח ונטייל בדימוסין של עולם פי' במרחבי ארץ וכמו שאיתא בויק"ר פ"א עד שתתפרש להם כדמוסיא של מדינה שפי' ברחוב ומקום המפורסם ונגלה. ור"ל שכאשר ישוטטו בכל העולם וראו את אשר נעשה בקרבו. והקב"ה אומר נלינה בכפרים וזה בכופרים וכדרך שאמרו בפ"ב דעירובין אל תקרא בכפרים אלא בכופרים בא ואראך שהשפעת להם רב טובה והמה כפרו בך. ור"א ב"כ מפרש כי השוטטות בכופרים אינה אלא לפי שעה ורק באקראי בעלמא ישים עינו עליהם אבל מיד יעתיק עינו מהם וישכים לכרמים אלו ישראל. נראה אם פרחה הגפן זו ק"ש כי ק"ס הוא קבלת עול מלכות שמים ועול מצות אשר זה הוא העיקר והתכלית כמו הגפן אשר הוא העיקר בכרם. פתח המסדר אלו בתי כנסיות וב"מ אשר הם מביאים לתורה ולתפלה כמו הסמדר המביא אל הפרי. הנצו הרמונים זה תינוקות שיושבים שורות שורות כגרעיני רמונים ועוסקים בתורה כדלעיל בפסוק אל גנת אגוז שם בב"כ ובב"מ אתן את דודי לך אשרה ואניח עליך את שכינתי כי שם משלימים עצמם בתורה ובמצות: