יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה ז · פרק ב
אלא אינו מדבר אלא מפעמי רגלים. פי' מצעדים העולים וצועדים לרגל בירושלים ופריך והלא פעמים הללו פעמים מגולין כו' פי' הלא לפעמים הולכים יחפים וזה מגולים ואיך פסיק ואמר בנעלים ומשני דפי' הוא כי רשמי העקב והפסיעות הנכרים במהלכם מהמנעלים וז"ש מה יאיין עקביך במסאנא ולכן אמר בנעלים כי רק מהמנעלים נכרים רשמי הפסיעות בחול. אבל ההולך יחף ישארו הרשומים רק כרגע:
שהיו נועלין בעד כל הצרות. לקיים מה שנאמר ולא יחמוד איש את ארצך. ואע"ג דבמעשה דר' פנחס חמדו שכלים הרעים את חפצי שכניהם רק שלא עלתה בידם. י"ל שאין שלילת החמדה סלוק החפץ מהלב אלא בגמר המעשה וכה"ג אמר במכילתא גבי לא תחמוד או אפילו חומד בלבו ת"ל לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך מה להלן עד שיעשה מעשה אף כאן עד שיעשה מעשה. והיינו דבדברות שניות כתיב לא תתאוה להוסיף חיוב אפילו על חמדת הלב כמ"ש הרמב"ם ז"ל:
בשני נעלים. שתי פעמים שנועלין דלתותיהן ועולין לרגל דהיינו בחג ובפסח. דלכאורה לא היה ראוי להיות רק בפעם אחת דהיינו בפסח שהוא זמן יציאת מצרים ואז היה ראוי לחוג על נס יציאת מצרים ועל הושבתם בסוכות ביציאת מצרים ולא לעלות לחוג בחג על הסוכות שהיו בזמן שיצאו ממצרים. ומ"מ מה נאה להיות בב' זמנים וכדמפרש ר' חמא לשני פרגמטוטין כו' שכדי שתתיקר סחורתם אינם פותחים שניהם יחד וכן ה' כדי ליקר נס יציאת מצרים ונס הסוכות קבע לכל אחד זמן מיוחד שאלו היו שניהם יחד לא הוי חשיבי ומנכרי כולי האי. ומאחר שהוצרך ליחד זמן הסוכות לעצמו הוצרך להרחיקו עד תשרי שלא יצטרכו ישראל לטרוח לעלות לרגל בזמן קרוב [ועי' בט"ז ריש הלכות סוכות]:
אתם נועלים לפני בחג כו'. עי' בערוך ערך אפרגיא שכתב בלשון הזה כתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך אר"ח בר חנינא לב' פרגמטוטין כו' וכ"ה בילקוט בפסוק עצרת תהיה לכם. ולפ"ז מדריש בנעלים מלשון נעילה ועצירה ובא ר' חמא בר' חנינא לתת טעם למה כתיב בפסח ובחג לשון עצרת משום שאם ימשכו שני ימי החגים בזמן אחד אז יקטן ויזל כבוד ה' בעיניהם ולכן חלקם לשני זמנים ולדעת חנינה פי' בפסח עצרת לה' שהקב"ה עוצר ונועל לפני ישראל בפסח ובחג כתיב עצרת תהיה לכם משום שישראל עוצרים ונועלים לפני ה' בחג וכדמפרש ואזיל וע"ז אמר מה יפו פעמיך בנעלים כי ע"י שתי הנעילות התבואה מתברכת לישראל:
ויתדות דרכים. עי' בערוך ערך גץ שני פירושים על זה:
לפיכך משה מזהיר כו'. כלומר היינו דקאמר עצרת תהיה לכם. או פירושו שרצה הקב"ה שיהיו פעמי רגליהם יפים בדרכם בב' הנעילות דהיינו העצירות ולא קאמר עצרת לה' אלהיך כדכתיב בעצרת דפסח לומר שבעבורכם הוא ביום הח' שלא תצטערו לילך ולבוא בימות הגשמים:
שנקרא נדיב. לפי מדרשנו נראה שנקרא נדיב משום שהיה זן ומפרנס לכל עוברים ושבים כדאיתא בב"ר פמ"ט ופנ"ד ומייתי המקרא נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם ולא אמר עם אלהי יצחק ויעקב משום שאברהם היה ראש לנדיבים אבל בפ"ק דחגיגה דריש נדיב על אברהם לפי שהוא הראשון אשר הכיר את בוראו:
המד"א בריתי היתה אתו. והיינו מפני שיש סכנה בברית מילה הבטיח בה הקב"ה החיים והשלום. וה"נ משום דצריכה רפואה קבעוה בשמיני כנגד המילה:
למה חלאים היא דומה. פי' לאיזה חוליא דומה המילה הנזכרת ודרשיות חלאים מלשון חוליות ומשני לחוליא של עמוד כלומר כמו שהעמוד מעמיד הבנין כן ישראל קיימים בזכות המילה ורבנן מדמי לה למרגלית שהיא יפה כן המילה היא יפה: