אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ב · פרק ט

פרק ח

דיאו דיאו. זה הוא לשון חבה ואהבה לאב ואם או לשארו בלשון העמים וזה שאמרה כ"י לפני הקב"ה אתה קראת אלינו בלשון חבה. ואנחנו כבר הקדמנו לקרוא לך בלשון חבה:

מדלג מהר להר. ובדלוגו הוא נגלה ונכסה ונגלה שנית ונתכסה שנית. וכן היה במצרים ובים ובסיני כי נגלה כבודו לישראל והסתתר. ונגלה והסתתר וההתגלות התמידות תהיה רק לעתיד:

מציץ מן החרכים וידבר וגו'. ודריש מציץ מלשון דבור וכמו לעיל בפסוק ראשון צפור מצוצי והוא יודע מה מצוצי:

כך הקב"ה מקפץ מביהכ"נ כו'. הוא בא במשלו ללמד לנו כמו שהצבי מחליף את המקומות תמיד. אשר לא ראיה זה כראיה זה ובכללם טובים הם לו. כן הקב"ה אף כי אין מעלת ביהכ"נ אחד שוה לשני. כי יש בהכ"נ אשר בו רב עם ומתפללים בכוונה גדולה. ויש בהכ"נ אשר לא כן הוא. גם צרכי העם מרובים ושונים ולכן גם תפלתם שונות. יש המתפללים על פרנסה. ויש על השובע ויש על הבריאות ועוד הרבה השונים זה מזה אבל בכללם כולם אהובים וכולם חביבים לפני הקב"ה והוא יענם בברכה. וכמו שמביא ע"ז במ"ר את הכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:

יושב ישב כתיב. כי אם כתב בוי"ו היה במשמע והוא יושב כאשר נראה אליו ה'. ואח"ז כשראה את ה' קם וכמו ופרעה חולם פי' שהיה חולם אז. ועתה חדל מלחלום. אבל מדכתיב חסר וי"ו ויתפרש כמו פעל עבר. יאמר הכתוב כי כאשר נראה אליו ה' ישב אברהם אף שהיה לו לעמוד ולפיכך דרשו שא"ל הקב"ה שב ולפיכך ישב. בשם הרא"ם:

וכבודי עומד ביניהם. זה הוא הכל במראה הנבואה כמו שרואה הנביא את השכינה בלבו. כי למעלה אין עמידה ואין ישיבה ולא כל מקרה ממקרי הגוף:

כל קילוס וקילוס כו'. הכוונה בזה כי בקילוסם הם מתדבקים להקב"ה. ולכן הוא משרה שכינתו ביניהם ומשפיע עליהם שפעת ברכה:

מבין כתפיהם של כהנים. כי במה שמרימים ידיהם למעלה מראשיהם נראים כחלונות בין הידים והכתפים וכן ממה שמחלקים אצבעותיהם נראים כחרכים בין האצבעות:

ומעת הוסר התמיד וגו'. מפרש כי מעת אשר תתפשט המלכות שלא תתנם לעשות לה' שום עבודה עד שיגלה משיחנו יהיה אלף ור"צ יום:

ולהיכן הוא מוליכן. פי' כשיגלה עליהם הגואל יוליכם המדברה ויתכסה מהם לנסותם מי שישאר באמונתו והמאמינים ישארו שם ויאכלו שרשי רתמים כי אין שם מאכל אחר. והבועטים בו ידבקו בעובדי כוכבים ויסורו ממנו. ואח"ז יגלה שנית להם ויוריד את המן למאמיניו:

ואין כל חדש תחת השמש. פי' דכמו שהיה בצאתם ממצרים כן יהיה עתה ולא חדש הוא שנתמה ע"ז:

זרוזי גרמיך. פי' במצות מילה ופסח ומצות ומרורים כדי שתהיה לך זכות במה להגאל:

קומי לך כו'. דכתיב ביה לך לך. קרוב יותר לגרוס דכתיב קום התהלך בארץ. ודרש ממלת קום כי לך מדרש על יעקב. ובילקוט גרם רעיתי בתו של אברהם שרעה אותי בעולמו. וכלל הדברים כן הוא שמדבר בגאולת מצרים אשר בשביל שלשה דברים לא היו ראויים להגאל. הא' כי עוד לא בא הזמן. והב' כי לא היה בידיהם מעשים טובים. והג' במה שדבקו בגלולי מצרים. לכן אמר כי בשביל המניעה הראשונה אשר היו להם ימים רבים להיות בגלות יצילם אברהם אשר הלך בגולה בדבר ה'. ובזאת יכופר עון גלות בני. וכנגד מניעה הב' כי היה להם מעשים טובים מעט. יגינם זכות יצחק שקדש את שמו הגדול ואין לך מעשים טובים גדולים מאשר עשה יצחק. וכנגד הג' יעמוד להם זכות יעקב אשר צוה לבניו לפני מותו כי ידבקו באל אחד ובחן ונסה את לבבם ומצא אותם שלמים באמונתם וכמ"ש בב"ר פ' צ"ח:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה