יפה ענף על רות רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה ב · פסקה יט
כל מקום שנא' בו יד ה' כו'. משום דנראה כאלו היא מטחת דברים כלפי מעלה באמרה כי יצאה בי יד ה'. לכן מפרש כי מכת דבר נקראת יד ה' ובעלה ובניה מתו בדבר:
יד תבעו מי יתן מותנו ביד ה'. ויד פגעה בם גם יד ה' היתה בם כ"ה הגירסא בילקוט וכוונתו לומר שגם במתי המדבר לא תיוחס הרעה אצלו ית' לפי שכתוב וגם יד ה' היתה בם כי הם שבקשו יד ה' והיה להם כן:
ביוצאים היתה מגפה. פי' ביוצאים מא"י לחו"ל היתה מגפה אבל לא ביושבים בא"י ודייק מלישנא דכתיב כי יצאה בי יד ה' בשביל שיצאתי עם משפחתי מא"י לכן היתה בי יד ה'. ומ"ש ר' ראובן אף בניהן כו' זה קאי אדלעיל על מתי מדבר. ודריש כי יד ה' אשר היתה בם לכלותם גם זה לטובה כדי שיוכלו בניהם לבוא לארץ: