יפה ענף על אסתר רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה א · פסקה יג
ותימר על כסא מלכותו. עיקר קושיתו היא למה כתיב מלכותו דמשמע שלו היא המלוכה. ולא כתיב על כסא המלוכה והי' במשמע שמאת ה' מלך מלכי המלכים באה אליו המלוכה. ומשני כי לשעבר באמת נתפרסמה מלכות ה' צבאות ע"י ישראל וידעו הכל כי ממנו הוא. אבל בימי אחשורוש כאשר נטלה המלכות מישראל והם היו נבזים ושפלים ולא שעו אחרי אמונם ואמרו בלבבם כי כחם וזרועם הם אלהיהם לכן אמר כסא מלכותו. אמנם כאשר יתפרסם שמו שנית ידעו הכל כי לה' המלוכה. והוא מושיב מלכים לכסא: