אור ברסלב
יפה ענף על איכה רבה פרשה ד › פסקה ד

יפה ענף על איכה רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה ד · פסקה ד

פסקה ג

עמד על פתחו לבדקו אם הוא ראוי להפדות גם ביותר על כדי דמיו. כי חפץ לפדותו בכל ממון שבעולם כדלקמן:

שמובטח בזה שמורה הוראה בישראל. הנה מה שהכיר בתשובת הנער כח חכמתו הלא זיל קרי בי רב הוא. י"ל כי די היה לו להשיב הלא ה'. ולמה סיים את כל דברי הכתוב כי הוא שאל מי נתן למשסה יעקב והוא יענהו הלא ה' נתן למשסה. אבל הוא ראה בחכמתו כי ריב"ח לא בדרך שאלה אמר רק כמתלונן על גורל ועקב כי נתון הוא למשסה בלא מחמל. ולכן סיים את כל הכתוב כי ה' הוא הצדיק אך אנחנו העוינו והרשענו:

עד שהיה יודע עם מי סועד. ופי' היקרים שמיקרים עצמם ושומרים את כבודם:

הופך יד אונקלי שלו. שלא יחשדנו שגנב ושם בתוך בית אונקלי שלו. ופי' היקרים שהוקירו עצמם שלא יבואו לידי חשד:

אלא ג' פסיעות. שירגיש בהם בעה"ב ואם סעודתו מתוקנת הוא אומר להם שיכנסו:

לטבח. מתקן התבשילים נקרא טבח:

ולמה קורין אותה לבנה. דזכוכית אין לו מראה אלא ספיריי הוא והיכי קרי לה לבנה:

תוכן העניינים

יפה ענף על איכה רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה