יפה ענף על איכה רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי
פרשה א · פסקה נז
אייתי עליהון מה דאייתית עלי. מפרש ועולל מהוראת פעולה שתעשה להם. ומ"ש דקדק עליהון מה דדקדקת עלי מפרש ועולל למוו מלשון להתעולל עליהם עלילות ברשע. ודריש נמי מלשון כריתת הזמורות.
את מוצא שבדבר שחטא כו'. משום דכתיב כי רבות אנחותי לכן בא לפרש כי סבלה ולקתה בכל האברים. וכדי לסיים בנחמה אמר בי גם באברים אלו אשר הוכו יתנחמו. וטעם הדברים ללמד לנו כי משפטי ה' אמת ובאבר שיחטא בו ילקה ולכן טוב לגבר לשוב מחטאו והי' זה גמולו. כי באבר זה ימצא נוחם לצרותיו:
חטאו בכפלים. פי' כי יש חטא אחד אשר הוא כפול כי יחטא בזה לה' ולאנשים וכמו הגוזל רוצח ונואף. ולכן עשה ה' בצדק ומשפט כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה כי העונש היה כפול כפי כפילת החטא. ואם ישובו לה' אז כפי מכתם ינוחמו בכפלים כדכתיב נחמו נחמו עמי: