שער הצניעות
ירא האל גלוי או בסתר, / והצע לך לכת לפניו,
וגילוייך עשה דרך צניעות, / ולא תירא קהל עם והמוניו,
וסתרך תעשה אותו בגלוי, / ודע האל ישורך ממעוניו.
התשאל נא עלי מדת צניעות / למען הנך חפץ לדעתה,
להדריך את סתריך בדרך / אשר תיטב לך עד אחריתה,
ואם ימצאך איש בה תכובד / ותתפאר עלי חן מעלתה.
התסתיר מבני אדם ותעלים / פעוליך אשר לא ידעו בם,
והנך בוש ונכלם מפניהם / ותירא פן יקילוך בלבם,
הלא תבוש ותירא מאלהים / אשר מבין סתריך וחובם.
ירא ועשה פעליך בסתר / והצנע, ואיש למה יבינם,
ואם תמצא בגילוים הנאה, / הלא תוכל לגלות את צפונם
ולמה תעשה אותם בגלוי / ואין כח בך אחר לטמנם.
ראה מה יקרה מדת צניעות / לשלות גוף ורוב שלום לנפש,
ובה נמלט חכם לב בנופלו / ביד נבל, ובה יצא לחופש,
פרי רימון ופילחו היטונף, / ואם יטבע בעב טיט או ברפש.
ידע כי הצניעות מעלת חן / באין דופי בלא מומי אחרים,
ובה יתפארו כל הנדיבים / ואנשי שם וכל רוזנים ושרים,
אם לא מצאו ידם וחכמו / עשות כל מעשיהם בסתרים.
שאל רודף כבוד עם והמוניו / לשושנה בין חוחים כלואה,
בעוד פרחה ועליה צנועים / היקרב קוץ וחוח להניאה,
ויום תיגל להתפאר ביופייה נשכוה, / וסר מר הודה ומראה.
התצנע ותסתיר מעשיך / אשר לא ידעו זרים כבודם,
ומדוע תהי שואל לדיעה / עלילותם ותחשוף את יסודם,
היה תמיד ותמצא חן וחסד / ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.