ימי מוהרנת חלק שני· רבי נתן שטרנהרץ
קנא
בְּיוֹם רְבִיעִי הָיִינוּ עַל קִבְרֵי הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת אֲשֶׁר מְקוֹמָם רָחוֹק מֵהָעִיר קְצָת. וְהֵם, אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב, וְצִפּוֹרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה, וְיוֹכֶבֶד אֵם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְחֻלְדָּה הַנְּבִיאָה, וּבִלְהָה, וְזִלְפָּה וַאֲבִיגַיִל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים גַּם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת עַל קְצָת מֵהַנִּזְכַּר לְעֵיל, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לְפִי דַּעַת כֻּלָּם מֻנָּחִים שָׁם הָרֹב מֵהַצִּדְקָנִיּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל אַשְׁרֵי לָהֶם: