אור ברסלב

ימי מוהרנת חלק שני· רבי נתן שטרנהרץ

קיא

קי

בְּיוֹם רְבִיעִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל, חָזַרְנוּ וְהִגַּעְנוּ סָמוּךְ לַעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם חֲזָקוֹת גְּדוֹלוֹת [מִבְצָרִים חֲזָקִים] וְהוֹרִידוּ וְסִלְּקוּ קְצָת וִילָאוֹת כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ הַסְּפִינָה לְאַט לְאַט, וְגַם הוֹרִידוּ לְמַטָּה אֶת הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה. וְהַקַּפִּיטַאן צִוָּה עָלַי לִתֵּן לוֹ הַבִּילֶעטִין שֶׁלָּנוּ, וְהֵבַנְתִּי שֶׁשָּׁמָּה יוֹשְׁבִים מוֹשְׁלִים יִשְׁמְעֵאלִים לִשְׁמֹר הַמְּדִינָה בְּאֵלּוּ הַחֲזָקוֹת, וּצְרִיכִין לְהוֹדִיעַ לָהֶם כְּשֶׁנּוֹסְעִים, וּלְהַרְאוֹת לָהֶם הַבִּילֶעטִין. וְנָסַע הַקַּפִּיטַאן לְשָׁם אֶל הַחוֹף. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ יִשְׁמְעֵאלִים אֲדוֹנִים עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי לְמַטָּה וְגַם רי"א בָּא לְמַטָּה. וְרָאִינוּ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה שֶׁבַּחֶדֶר, שֶׁהוֹלְכִים וְשָׁבִים יִשְׁמְעֵאלִים בַּסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ וְלֹא רָצִינוּ לַעֲלוֹת. אֲבָל אֶחָד מֵהֶם יָרַד אֶצְלֵנוּ וְהִתְחִיל לִשְׁאֹל אוֹתָנוּ אֵיזֶה דָּבָר וְלֹא יָכֹלְנוּ לַהֲשִׁיבוֹ וְעָלָה מִיָּד. אַחַר כָּךְ קָרָא הַקַּפִּיטַאן אוֹתָנוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְיָשַׁב שָׁם אֵיזֶה מוֹשֵׁל וְעָמַדְנוּ לְפָנָיו וְלֹא דִּבֵּר לָנוּ מְאוּמָה רַק לָקַח הַבִּילֶעטִין שֶׁלָּנוּ מִיַּד הַקַּפִּיטַאן וְכָתַב תַּחְתָּם כַּנָּהוּג. אַחַר כָּךְ יָרְדוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים מִסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ וּבְתוֹכָם הָיָה יִשְׂרָאֵל אֶחָד, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא הִכַּרְנוּ בּוֹ שֶׁהוּא יִשְׂרְאֵלִי, כִּי קָשֶׁה לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לְיִשְׁמָעֵאל לְהַבְדִּיל. אֲבָל הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּנוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְקִבֵּל יָדֵינוּ וְאָמַר, שָׁלוֹם וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ (כָּךְ הֵם נוֹהֲגִים לוֹמַר וּלְבָרֵךְ לַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ), וְגַם אֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ לוֹ שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה, וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וּפָרְשׂוּ הַוִּילָאוֹת וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ תְּהִלָּה לָאֵל. וְהָרוּחַ פּוֹנָה לְדַרְכֵּנוּ תְּהִלָּה לָאֵל:

תוכן העניינים

ימי מוהרנת חלק שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה