אור ברסלב
ימי הפורים בהלכה ובאגדה שער האגדה › מבוא

ימי הפורים בהלכה ובאגדה

שער האגדה · מבוא

שער האגדה

מגילת אסתר - מגילת ההסתר

תשמעו הפתעה מרגשת. מן המוזיאון ההיסטורי של פרס, הובאו לידינו כמה גזירי עיתון "שושן ניוז" מלפני כ- 2,400 שנה! אחזנו בהם בהתרגשות, וכמובן בעדינות, שלא יתפוררו הדפים, והתחלנו לקרוא בשקיקה. מעניין מה התרחש שם באותה תקופה עתיקה...

שושן ניוז שנת ג'שצ"ג. שנת שתיים למלך אחשוורוש ירום הודו.

פרוייקט "כסא מלך" יוצא לדרך!

בימים אלו יוצא לדרך הפרוייקט "כסא מלך". מקופת האוצר החלו לתזרם את התקציבים הראשונים לקידום הפרוייקט. הזוכה במכרז להקמת הכסא הוא בית החרושת "אומן" מן העיר שושן. מלשכתו של דובר המלך נמסר, כי המלך רואה בפרוייקט ייחודי זה, חשיבות רבה למען האדרתה של הממלכה הפרסית. הכסא הייחודי יסמל את ייחודיותה ועוצמתה של הממלכה. בעיר שושן נערכים לקראת הגעתם וקליטתם של משלוחי חומרי הגלם. המערך כולל אבטחת חומרים יקרים כמטילי זהב, אבני חן ויהלומים נדירים. מנהלי בית החרושת "אומן" מוסרים כי הם יעשו כל שביכולתם, להוציא תחת ידיהם כסא מושלם, כראוי למלך אחשוורוש ירום הודו.

כמה חודשים לאחר מכן:

שושן ניוז שנת ג'שצ"ד. שנת שלוש למלך אחשוורוש ירום הודו

סופית: התקבלה ההחלטה להעביר את הפרלמנט לשושן.

לאחר דיונים ממושכים התקבלה סופית ההחלטה להעביר את הפרלמנט אל העיר שושן. כתבנו מוסר, כי ההחלטה נפלה לאחר שבשבוע שעבר שוב כשל ניסיון להעביר את כסא המלך החדש אל עיר הבירה. מנהלי בית החרושת "אומן" חיוו דעתם, שניסיונות נוספים עלולים לפגוע במנגנונים הרגישים ובגילופיו העדינים של הכסא, והפרוייקט המורכב עלול לרדת לטמיון. בפרלמנט עלתה הצעה להעביר את הבירה אל שושן ובכך לפתור את בעיית הכסא. בכירים בממשלה אמרו, כי המעבר יתרום אף להתחדשותה של הממלכה ויעניק לה תנופה חדשה. ההחלטה אושרה, ובימים הקרובים יוציא הפרלמנט מכרז להקמת קרית הממשלה בבירה החדשה.

כעבור חצי שנה:

שושן ניוז א' תשרי שנת ג'שצ"ה. שנת ארבע למלך אחשוורוש ירום הודו

סיום אירועי משתה אחשוורוש

בשבוע זה מגיעים לסיומם חגיגות המשתה של המלך אחשוורוש ירום הודו. כתבנו בבירה מסכם את האירוע: במהלך ששת החודשים החולפים הגיעו אל הבירה אלפי נציגים ושגרירים מכל מדינות החסות של הממשלה הפרסית, לחגוג עם המלך בקריית המלוכה החדשה של העיר שושן. הבאים זכו לאירוח יוקרתי ומפואר מיוחד מסוגו. משתתפי האירוע מסרו, כי המלך ירום הודו גילה פתיחות וידידותיות יוצאים מן הכלל, והציג בפני הבאים את אוצרות העתק של הממלכה. עוד אמרו, כי הם גאים במלכם האדיר והעשיר, שיודע אף לגלות ליברליות כלפי בני עמו. לקראת סיום האירועים, יצא המלך בהכרזה חגיגית, לערוך שבוע חגיגות נוסף, לתושבי שושן בלבד, אליו יוזמנו כל תושבי העיר מקטן ועד גדול. מוועד הקהילה היהודית נמסר, כי הם נערכים בהתרגשות לקראת המעמד.

לאחר שבוע וחצי:

שושן ניוז י"א תשרי שנת ג'שצ"ה. שנת ארבע למלך אחשוורוש ירום הודו

סערה בעיר הבירה: המלכה ושתי הוצאה להורג.

על פי פקודתו של המלך, הוצאה אתמול להורג המלכה ושתי. עדי ראייה שנוכחו במקום מספרים, כי המלכה הגאה סירבה לציית להוראתו של המלך, ואף השמיעה דברי השפלה וביזוי כלפיו. ההחלטה להוציאה להורג נפלה לאחר שנועד המלך עם יועציו האישיים. המן, אחד מן היועצים, ציין כי הפגיעה בכבודו של המלך היא פגיעה בכבוד הממלכה כולה, וכי יש למצות במלכה את כל חומר הדין. בעקבות האירוע, אושרה בפרלמנט הצעת חוק, לפיה על כל אשה לציית לבעלה ולדבר בשפתו. בימים הקרובים יופץ כתב החוק בכל רחבי הממלכה.

הגיליון הבא הביא אותנו ארבע שנים קדימה:

שושן ניוז שנת ג'שצ"ט. שנת שמונה למלך אחשוורוש ירום הודו

התרגשות בשושן לרגל הכתרת המלכה החדשה איסתהר.

אמש נחגג בארמון המלך טקס הכתרת המלכה החדשה וחגיגת הנישואין. לרגל השמחה שלח המלך לתושבים חבילות שי מהודרות, ואף הכריז על הנחות בארנונה. בראיון מיוחד שהעניק הגי שומר הנשים לכתבי "שושן ניוז", הוא אומר, כי עַם מוצאה של המלכה הנבחרת אינו ברור עדיין, אולם נראה כי מדובר במוצא פרסי. "אני שמח", כך אמר, "כי בזאת הגיעו לסיומן ארבע שנות עבודה מאומצת של חיפוש מלכה חדשה. הגיוס הבינלאומי של הנערות מכל רחבי העולם, דרש משאבים רבים. כאחראי על מערך קליטתן ואחזקתן של הנערות, אני שמח שהמבצע הסתיים בהצלחה, והמלך קיבל מלכה אצילית וראויה לשמה".

שושן ניוז שנת ג'שצ"ט. שנת שמונה למלך אחשוורוש ירום הודו

סוכל ניסיון התנקשות בחיי המלך.

מדובר בשניים משומרי המלך, בגתן ותרש, אשר ניסו להרעיל את מי השתיה של המלך. ברגע האחרון התגלתה המזימה, הודות לערנותה של המלכה, אשר קיבלה מידע חשאי ממקור מוסמך, ומיהרה להעביר את המידע אל המלך. שני הבוגדים הוצאו למוות בתלייה.

המשכנו לרפרף על פני גיליונות נוספים. הצלחנו לקלוט עוד אי אלו מאורעות מסעירים, מלחמות וכיבושים, מזימות ותככים, פרשנויות ודיווחים. התחלנו מעט להתעייף, הכתב קצת מחוק והדפים מתפוררים. הנחנו לרגע את הדפים מידינו, ונאנחנו בחיוך... אהה... איך אמר שלמה המלך? "דור הולך ודור בא, ואין כל חדש תחת השמש"! זה עולה, ההוא יורד, זה קם, ההוא נופל. תככים ומשחקי כבוד. המשחק נשאר תמיד אותו משחק, רק בשינוי שחקנים ותפאורה... ובכל זאת, נטלנו לידינו גליונות נוספים.

הגליון הבא הביא אותנו 5 שנים קדימה.

שושן ניוז חודש שבט שנת ג'ת"ד. שנת שלושה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

המן בן המדתא קיבל את משרת המשנה למלך.

מלשכתו של המלך נמסר, כי המלך רואה בהמן את הדמות הנכונה להנהגת הממלכה, וכי הוא ראוי לתפקידו הודות לכישוריו המיוחדים ואומץ ליבו. על פי צו מיוחד, נדרשים כל האזרחים ללא יוצא מן הכלל להשתחוות לפניו בעת שהוא עובר לפניהם.

בצד גיליון זה, קלטו עינינו כתבה באותיות קטנות:

היהודים מעוררים פרובוקציות. מנהיג היהודים מרדכי נצפה על ידי כתבינו, כשהוא אינו מציית לצו המלכותי, ואינו כורע ומשתחווה להמן. מן הוועד היהודי נמסר כי הם מביעים דאגה רבה לנוכח התנהגותו הפרובוקטיבית של מנהיגם. "עשינו כל מאמץ", כך אמרו, "להניאו מהתנהגותו. אך הוא עומד בשלו. אנו חוששים מאוד מן ההשלכות".

שושן ניוז י"ג לחודש ניסן שנת ג'ת"ד. שנת שלושה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

חשיפה! המגזר היהודי מהווה סכנה לאוכלוסייה.

בימים האחרונים הגיש המן לפני המלך עבודת מחקר מקיפה ויסודית בנושא המגזר היהודי. מדובר במחקר מקיף, הסוקר את המגזר מן ההיבט ההיסטורי, הלאומי, החברתי והכלכלי. מן הנתונים עולה כי מדובר בעם בעל רקע לאומני כוחני, בעל שאיפות להקמת ממלכה עצמאית מתנשאת. תוך חקירה מדוקדקת אחר טקסיהם השונים וימי חגיהם, נתגלה כי הם מביעים שוב ושוב את שאיפתם וחזונם להתנשא על כל העמים ולכונן את ממלכתם. מעקב יסודי אחר אורח חייהם חושף אורח חיים בזבזן ופרזיטי. השתמטות משירות צבאי. השתמטות מתשלומי מס. חיים על חשבון משלם המיסים, ומדרדרים את הכלכלה לשפל. מתוך דאגה לשלומם של האזרחים, מוביל המן, בהסכמתו של המלך אחשוורוש ירום הודו, את תוכנית "הפתרון הסופי". על פי צו חתום שיצא מלשכת המלך, על כל אזרחי המדינה להיערך לקראת מועד ביצוע התוכנית, בעוד אחד עשר חודשים, ביום שלושה עשר לחודש אדר, ולהביא לחיסולו המוחלט של העם. אגרות הצו החתומות עושות בימים אלו את דרכן אל כל מדינות החסות של הממלכה.

פרשננו המדיני מוסר, כי התנהגותו הפרובוקטיבית של מרדכי מנהיג היהודים, היא שנתנה את התנופה לקידום התוכנית ולהבאתה לשלבי גמר.

[ליד הכתבה צוירה קריקטורה אנטישמית, שבה נראה קהל צפוף של אנשים, נשים, ילדים, ותינוקות תמימים. במרכז נראה אף ארמונו של אחשוורוש. ומעל כולם מרחף נשר גדול ומפחיד הנועץ את ציפורניו בעם. על הנשר נכתב: "היהודים".]

בגליון של יום המחרת מצאנו ידיעה קטנה:

על פי דיווח שהתקבל ממטה המשטרה בשושן, עולה, כי ביממה האחרונה נרשמו עשרות התפרעויות רחוב, הפרות סדר ומקרי שוד. התלונות הגיעו ברובן מן המגזר היהודי, אשר הותקף בידי אזרחים. המשטרה לא נקטה בפעולה. ממטה המשטרה סירבו לתת תגובה.

שוב הנחנו את הדפים מידינו, הפעם באנחת צער. כן, האנטישמיות לא התחילה מהיום. זאת אנו כבר יודעים, אבל עכשיו קיבלנו לכך המחשה מוחשית וכואבת. אז הנה, לפנינו עוד עלילה אנטישמית, הסוחפת עימה את ההמון הגויי. אחת מני רבות בהיסטוריה היהודית. ננסה לקרוא בגליונות הבאים מה קרה בהמשך.

הגיליון הבא גרם לנו הפתעה והתרגשות.

שושן ניוז יום י"ז לחודש ניסן שנת ג'ת"ד. שנת שלושה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

תדהמה: המשנה הוצא להורג בתלייה.

אתמול הוצא להורג בתליית ראווה המשנה למלך - המן בן המדתא. הדבר התרחש זמן קצר לאחר סיומה של תהלוכת ענק, בה הוביל המשנה את מרדכי היהודי ברחובות העיר שושן.

תושב העיר, מר פזמתא, הגר בקרבת ארמונו של המשנה, מתאר את המאורעות: "אירועי האתמול הכו אותנו בתדהמה עמוקה. בשעות הבוקר התעוררתי למשמע קולות חצוצרה. יצאתי מיד החוצה, והנה לנגד עיני חולפת תהלוכת ענק, בהשתתפות אלפי נערים מלהקת המלך, כשבראשם הולך המשנה ומרכיב סוס אביר. מיד זיהיתי כי זהו סוסו האביר של המלך, אשר עליו רכב ביום הכתרתו. מפי כולם, בניצוחו של המן, נשמעה קריאה קצובה: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". הסתקרנתי לדעת מי הוא האיש, אימצתי את עיני והנה אני מזהה את מרדכי היהודי לבוש בבגדי המלך. היה לי קשה מאוד לזהותו, אחר שרק אתמול ראיתיו לבוש בבגדים קרועים ומאובקים. לאחר שחלפה התהלוכה נכנסתי לביתי כשאני מנסה לחשוב מה עומד מאחורי כל זה. לא חלפה לה שעה, ופתאום אני שומע קולות חצוצרה נוספים, מכיוון ביתו של המן. יצאתי מיד אל המקום, ולתדהמתי אני רואה איך מובילים את המן אל עמוד תלייה גבוה הניצב בחצר ביתו. עד עכשיו אינני מצליח להבין מתי הספיקו להתקין עמוד תלייה כה גבוה שלא ראיתי מימי, משהו כמו 20-30 מטרים. למעשה ניתן לראותו בכל רחבי העיר שושן".

כתבינו ופרשנינו מנסים להתחקות אחר נסיבות האירועים. מקורביו של המלך מספרים, כי לפני מאורעות האתמול, פקד את המלך לילה קשה במיוחד, במהלכו נתקף בהתקפי בעתה מלווים בכאבים. לפנות בוקר כאשר הופיע המשנה בדרכו ללשכתו, נטפל אליו המלך באופן בלתי מוסבר ואילץ אותו להוביל תהלוכה לכבודו של מרדכי בעבור חוב ישן שיש לו כלפיו.

פרשננו המדיני מוסר, כי מי שעומדת מאחורי המאורעות המהפכניים היא המלכה איסתהר, אשר חשפה אתמול את מוצאה היהודי. בצעד אמיץ סיכנה את חייה וניגשה אל המלך, ומאז התחילה להפעיל את כל כובד משקלה. ביומיים האחרונים קיימה עם המלך פגישות אישיות ושוחחה עימו ארוכות. היא זימנה אל הפגישות אף את המן, ובנוכחותו הצביעה על אי אלו תככים ומזימות שנרקמו בתוכניותיו. מתוך לחץ שהופעל עליו, פקד המלך להוציא להורג את המשנה.

ממטה הפיקוד של תנועת הג'יהאד העמלקי, בראשותו של המן, נמסר כי הם מבכים את אובדנו הטראגי של מנהיגם, אך יחד עם זאת יעשו כל מאמץ להמשיך להוביל את תוכניתו לחיסול היהודים. עוד הוסיפו, כי החוק עומד לצידם, וכי היום שנקבע כמועד חיסולו של העם אינו ניתן לביטול.

איזו הקלה. אלו התפתחויות מפתיעות. כמה טוב שהמלכה גילתה אבירות ואומץ לב, ונחלצה להגן על עמה. אבל אנו עדיין במתח. הצו נגד היהודים עדיין בתוקפו. מה יהיה הלאה? האם תצליח המלכה להוביל מהלכים נוספים לטובת בני עמה?

הידיעות הבאות השיבו את נפשנו:

שושן ניוז חודש ניסן שנת ג'ת"ד. שנת שלושה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

מרדכי היהודי התמנה למשנה למלך.

בטקס שנערך בארמון, מינה המלך למשנה את מרדכי היהודי, ומסר לידיו את הטבעת המלכותית. המינוי ניתן על פי בקשתה של המלכה. למערכת העיתון נודע, כי מרדכי היהודי הינו דודהּ של המלכה, וכי אימץ אותה כבת לאחר שהתייתמה מהוריה. כעת פועלת המלכה בכל האמצעים העומדים לרשותה למען קידומו. . מלשכתו של דובר המלך נמסר, כי המלך רואה במינוי החדש צעד חשוב לקידום השלום בממלכה ולאיחוי הקרע בין המגזרים השונים. בהזדמנות זו ביקש המלך להוקיע את המשנה המודח, המן, אשר השתמש בתפקידו כקרדום לחפור בו ולקדם אינטרסים שפלים ואפלים. הוצאתו להורג היתה צעד מתבקש אחר שהורשע בהוצאת דיבה, בתככים, ובתוכניות מרד.

באותו עיתון עצמו עוד ידיעה קטנה:

על פי דיווח שהתקבל ממטה המשטרה בשושן, עולה כי מהומות הימים האחרונים פסקו כליל, וכי לא נרשמה כל הפרת סדר.

ימים ספורים לאחר מכן:

בלעדי: גורמים בכירים בארמון מסרו לכתבינו, כי המלכה איסתהר והמשנה מרדכי באים בימים אלו במגעים עם המלך לביטול צו ההריגה נגד היהודים. פרשננו המשפטי מוסר, כי החוק עומד בדרכם, ומונע מהם את ביטולו של הצו. החוק קובע, כי צו החתום בחותמו של המלך אינו ניתן לביטול בשום דרך.

כעבור חודשיים:

שושן ניוז כ"ד לחודש סיון שנת ג'ת"ד. שנת שלושה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

צו הגנה עבור המגזר היהודי.

צו חדש, בעניינו של המגזר היהודי, יצא אתמול מלשכתו של המשנה. על פי הצו החדש רשאים היהודים להתגונן ולהשיב מלחמה מול כל נסיון של פגיעה בחייהם. אגרות הצו החתומות עושות בימים אלו את דרכן אל כל מדינות החסות של הממלכה.

פרשננו המשפטי מוסר, כי נוסח צו ההגנה אושר על ידי בית המשפט העליון, אחר שלא נמצאה בו כל סתירה לצו שהוצא על ידי המן. נמצא כי לפי החוק, ביום י"ג לחודש אדר, רשאים האזרחים להרוג ביהודים, ואולם מנגד רשאים אף היהודים להתגונן ולהשיב מלחמה. עוד מציין פרשננו, כי בכך מיצה המשנה את מירב יכולתו לשמירה על חיי היהודים, בהתאם לתנאי החוק העומדים לרשותו.

לכתבנו נודע, כי המשנה אף פנה אל ראשי הרשויות בבקשה לתמוך ביהודים ולבלום כל ניסיון של פגיעה בנפש וברכוש.

בנאום מיוחד, שמסר המלך לאומה, אמר, כי הוא רואה את השלום בממלכה כערך עליון, וכי יש לצאת למלחמת חורמה נגד מפירי השלום. ועל כן הוא פונה בבקשה לכל אזרחי הממלכה, ראשיה ומנהיגיה, לפעול ככל יכולתם למען הגנתם של היהודים, שהינם אזרחים חפים מפשע. עוד הוסיף, כי המאבק המתעתד להיערך בעוד כשמונה חודשים, אינו מאבקם הפרטי של היהודים. זהו מאבקה של הממלכה כולה למען השלום.

אוי, אנחנו כבר במתח - מה יהיה הסוף? עברנו על עוד הרבה גליונות, שבהם הצלחנו לקלוט בלי סוף ברברת של פרשנויות וצֶפִי, מעקב אחר פעילות מטה הג'יהאד, ומעקב אחר היערכות היהודים למלחמה. רפרפנו ודילגנו הלאה - עד שהגענו אל העיקר: היום שאחרי המאבק. הנה הוא לפניכם:

שושן ניוז ט"ו לחודש אדר שנת ג'ת"ה. שנת ארבעה עשר למלך אחשוורוש ירום הודו

800 הרוגים בשושן, מתוכם עשרה תלויים, ועוד עשרות אלפי הרוגים ברחבי הממלכה. בקרב האוכלוסייה היהודית אין נפגעים.

אלו הן תוצאות המאבק, כפי שפורסמו על ידי ערוץ התקשורת די. בי. אי.

כתבינו מוסרים כי נפגעי המלחמה הינם אנשי הג'יהאד העמלקי, אשר יצאו בהתקפה פרועה נגד היהודים. בפקודתו של המלך הוצאו עשרת ראשי התנועה להורג בתלייה. המלך אחשוורוש מבקש לשבח את ראשי הרשויות, אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, אשר פעלו בנחישות ונרתמו להגיש סיוע ליהודים. עוד הוסיף ואמר, כי הוא רואה את עצמו אחראי לשלומם של כל אזרחי הממלכה, ללא הבדלי דת וגזע, וכי ימשיך להוביל מהלכים למיגור האלימות והגזענות.

רכושם של הנהרגים הולאם, והועבר לקופת האוצר.

זהו זה, סיימנו לקרוא. ברוך ה'. טוב שזה הסתיים כך. טוב שאסתר המלכה נכנסה לתמונה והובילה מהפך כה מוצלח. טוב שהצליחה להפוך את ליבו של המלך. טוב שהכניסה אף את מרדכי לתפקיד מפתח. טוב שהצליחו יחד לשנות את דעת הקהל העולמית לטובת היהודים, ובכך בלמו את ההרג ואף זכו לקבלת סיוע לאומי נגד הגי'האד העמלקי. טוב שהצליחו להשתלט על הפורעים ולתלות את מנהיגיהם. סוף טוב הכל טוב.

רגע, רגע. אנו נזכרים פתאום. הסיפורים הללו מוכרים לנו מאוד! אה... כן, בודאי - ממגילת אסתר. אנו חוגגים לזכרם בכל שנה את ימי הפורים. איך אפשר לשכוח? - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"...

אבל, כשאנו חושבים על כך, ומעלעלים שוב בין דפי העיתון, אנו לא מצליחים להבין כמה דברים:

א. מה עושים במגילה כל הסיפורים של הגיליונות הראשונים, מלפני חמש שנים, ומלפני תשע שנים. מה הקשר שלהם לכל הסיפור? הרי עיקר הסיפור הוא - ההתרחשויות האחרונות, מעת עלייתו של המן: הצרה שפקדה את היהודים והתפתחות תהליך המהפך?!

ב. קשה לנו מאוד להבין, מה עומד מאחורי התנהגותו של מרדכי, שלא לכרוע ולהשתחוות להמן. איפה האחריות שלו, בתור המנהיג של היהודים? האם בגלל שיקולים אישיים של כבוד ומעמד, הוא מכניס את כל בני עמו לסכנה?

ג. אנו עוברים שוב על כל הכתבות, ולא מצליחים לגלות בהן שום מסר מיוחד, שצריך לזכור אותו לדורי דורות. לא איזה נס יוצא מן הכלל, לא שינוי סדרי עולם. לא קריעת ים, ולא עמודי אש וענן. סיפור מסעיר אומנם, רב תהפוכות, אך לגמרי טבעי ונורמלי. עלילה אנטישמית סוחפת שהופרה על ידי שתדלנים יהודיים בעלי השפעה. נו נו, ההיסטוריה היהודית מכירה את זה, מלומדת בכך. אם על כל 'המן' שנתלה היינו עושים חג, היה לנו כל יום פורים... מה כאן המסר המיוחד לדורי דורות?

אמר רב שמואל, ביקשה אסתר מחכמי ישראל שיקבעוה לדורות בכתבי הקודש (מגילה ז ע"א). מדוע הסכימו לה? להכניס את המגילה לתוך כ"ד ספרי הקודש, אל התנ"ך ספר הספרים, ספר היסוד של עם ישראל. מדוע ולמה?

ד. אם כבר הוכנסה המגילה לכתבי הקודש, מן הסתם יש להדגיש בה את המסר האלוקי שבכל העניין. להחדיר מסרים כמו: "לב מלכים ושרים ביד ה'". "ה' משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עד מרום". "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה", ועוד ועוד. כמו כל כתבי הקודש, שמהם אנו שואבים דברי אלוקים חיים: מוסר, הכוונה, אורחות חיים, ידיעת ה', הכרת גדלותו ורוממותו, אהבת ה' לישראל ועוד.

והנה אנו מעיינים במגילה, ואיננו מצליחים למצוא בה שום מסר כתוב. להפתעתנו, אנו אף נוכחים לדעת, כי בכל המגילה כולה, לא מוזכר כלל שם ה', אפילו פעם אחת! הפלא ופלא.

ובכן, אנו רוצים לנסות להבין!

השגחה סמויה

מעשה בבן מלך, אשר אביו אהבו אהבה עזה. גידלו בעושר ובתפנוקים, והרעיף עליו כל טוב. הבן פרח ועלה, רכש השכלה גבוהה, התלמד בגינוני מלכות, וגדל לתפארה לשמחת לבו של האב. אך לימים, התחיל הבן לסטות מן הדרך ולאבד את הרסן. השליך מעליו את גינוני המלכות, והשחית את מעשיו. ניסה האב לקרבו, לשדלו בדברים שייטיב מעשיו, ניסה אף להוכיחו בדברים קשים, אך כל דבריו נפלו על אוזניים אטומות. הבן המשיך בדרכו הקלוקלת.

הבין המלך בדעתו, כי כל עוד שרוי הבן בארמון, מוקף בעושר ובתפנוקים, לא יחדרו לליבו שום דברי תוכחה ומוסר. הכל ימשיך לחלוף לו ליד האוזניים מבלי להפנים דבר. לכן, לטובת הבן, החליט המלך לנקוט בצעד קשה. הוא ציוה למשרתיו שיקחו את הבן, ישליכו אותו מן הארמון, ויעזבוהו בדד לנפשו, להתמודד לבדו בעולם הגדול!

ואולם כל זה היה למראית העין בלבד, כדי לייסר את הבן ולעורר בליבו געגועים וחרטה. אך לאמיתו של דבר, האב לרגע לא שכח ולא זנח את בנו האהוב. להיפך, כעת, כשהוא משוטט בדד לנפשו, פקח עליו המלך עין בכפל כפליים. מבלי שירגיש, שלח אחריו משלחת של ליווי צמוד וחשאי, שעקבו אחריו לכל אשר פנה. בכל עת ובכל שעה התעדכן המלך בכל מה שקורה עם בנו.

והנה קרה, שהבן נקלע לתוך יער סבוך, שורץ חיות טורפות, ולא ידע כיצד לצאת. חסר אונים רץ אנה ואנה כשהוא מבוהל ומפוחד. רצה המלך לשלוח את חייליו שילכדו את החיות, ויחלצו את הבן מן היער, אולם ידע, שאם הבן יראה את פלוגת המלך, הוא יבין שהמלך שומר ומגונן עליו, ושוב תחזור לליבו תחושת הביטחון והשאננות. העניין יאבד את מטרתו. לכן התחכם המלך לבקש מחייליו להידמות כקבוצת עוברי אורח אשר "רק במקרה" עברו במקום והצילוהו.

הדבר חזר על עצמו בסיטואציות שונות. לכל אשר פנה הבן, עקבה אחריו משלחת המלך, ותמיד דאגו להצילו בצורה מוסווית: כאשר הגיע למצב שלא היה לו מה לאכול, נדמה לו אחד המשרתים כסוחר המחפש פועל עבודה, העסיקו ושילם את שכרו. כאשר קרה שנפצע, נשלח אליו משרת אחר, הנראה כהֶלֶך שעבר בדיוק במקום, ו"ממש במקרה" היה אף מצויד בתיק עזרה ראשונה, ומיד הגיש לו סיוע. וכן הלאה.

עוד יבוא יום, ידע המלך, שהבן ימלא את סאת תלאותיו. הגעגועים המכרסמים בליבו ימסו את לב האבן, יולידו חרטה כנה ותשוקה לחזור לאבא. הוא עוד ישיב אותו לארמון באהבה כפולה ומכופלת. אך בינתיים - לא! זה מוקדם מדי. הוא איננו נראה אליו, איננו מגלה שום סימני קירבה וגעגוע. רק משגיח עליו בסתר, בעקיפין. (ע"פ יוסף לקח)

משל זה, משקף שתי תקופות בחיי עם ישראל.

תקופה אחת - אור, ותקופה שניה - חושך. (עפ"י מעיין המועד פורים, לקחי המגילה)

התקופה האחת - כ-1,000 שנה ראשונות של עם ישראל, "בארמון של אבא". מראשית התהוותו של עם ישראל, עטף אותנו הקב"ה בניסים גלויים ובהשגחה ישירה ומוחשית. עשר מכות במצרים, קריעת ים סוף, 40 שנה במדבר - מוקפים בענני כבוד, אוכלים לחם מן השמים ושותים מים מן הסלע. כיבוש הארץ באותות ובמופתים. שפע נבואי עצום - 1,200,000 נביאים עמדו להם לישראל. אדם איבד חפץ - פנה אל הנביא, שיאמר לו היכן הוא. אדם חלה - פנה אל הנביא שיאמר לו במה חטא וכיצד ישוב ויירפא.

ובבית המקדש - גילוי שכינה מיוחד במינו. אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולים לרגל, היו גוללים להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים, שפניהם זה לזה, ואומרים להם: "ראו חיבתכם לפני המקום!" כמו כן, היו מגביהים לפניהם את השולחן, ומראים לעולי רגלים את "לחם הפנים" המונח עליו. לחם זה היה נותר חם וטרי תמיד - מעת אפייתו ביום שישי עד הוצאתו בשבת הבאה מהשלחן, במשך שמונה ימים! והיו אומרים להם: "ראו חיבתכם לפני המקום - סילוקו [טרי בהוצאתו מהשלחן] כסידורו [כשעת הנחתו בשלחן]"! (יומא נד ע"א. חגיגה כו ע"ב). שפע רוחני וגשמי סבב את ישראל.

ואולם לדאבון הלב, העם התחיל להשחית את מעשיו. השפע הגדול הביא רבים לסור מן הדרך הישרה. נביאים רבים שלח ה' להשיב את העם למוטב, אולם דבריהם נפלו על לבבות אטומים.

ואז התחילה תקופה חדשה בתולדות עם ישראל. תקופה קשה, ארוכה וכואבת - של גלות, של ריחוק מהארמון, של הסתרת פנים. כמו שנאמר בתורה (דברים לב):

"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר... יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ... יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר... וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ... וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם...".

הגלות, הריחוק, הסתרת הפנים - יחרצו בנפש האומה חריץ עמוק. מתוך הירידה והשפל - יתעוררו געגועים וכיסופים חבויים אל ה' יתברך. "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי, מתי אבוא ואראה פני אלוקים!". ואבא עוד יחזיר אותנו לארמון - בקרבה מחודשת, באהבה כפולה ומכופלת. נזכה להתרפק על ה' ביתר קירבה ואהבה. "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'" (ישעיה נד ח).

אבל בינתיים - ריחוק, גלות. "אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם".

אולם הסתרת פנים זו - הינה רק למראית העין. היא איננה נטישה חס ושלום. "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב" (תהילים צד יד). הקב"ה משגיח גם בגלות - אך בצורה מוסתרת ומוסווית, בבחינת: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים". (שיר השירים ב ט)

אומנם, כבר אין ניסים גלויים, אין גילוי שכינה, אין לראות עין בעין את הקב"ה. אולם הקב"ה "משגיח מן החלונות" - עוטף את השגחתו בכל מיני "מקרים" ומאורעות "טבעיים". ובמצב זה, בעין שטחית ורדודה, לא ניתן לראות כלל את השגחת ה'. הכל נראה כמאורעות טבעיים והתרחשויות מקריות. רק עין עמוקה ובוחנת - יודעת להבחין ביד ה' המושכת בחוטים מלמעלה, ומניעה את כל הבובות כרצונה, מתוך השגחה מכוונת על ישראל.

אסתר - סוף כל הניסים

מתי התחילה תקופה זו, של הסתרת פנים? אומרת הגמרא (יומא כט ע"א): "אסתר - סוף כל הניסים". דהיינו, סוף כל הניסים הגלויים, ומעתה יבואו ניסים מכוסים בדרך הטבע. (אוצר ערכי התורה 343) [הגם שלאחר מכן נבנה שוב בית המקדש, כבר לא היו בו כל אותם ניסים וגילויי שכינה נפלאים שהיו בבית המקדש הראשון.]

זהו שאמרו חז"ל (חולין קלט ע"ב): מהו הרמז בתורה למגילת אסתר? שנאמר (דברים לא יח): "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". כאן התחילה הסתרת הפנים. תקופה של חושך, טשטוש וריחוק. כעת זוהי ההנהגה עם העם הנבחר.

איך ללמוד היסטוריה

בחושך - כדי ללכת מבלי לטעות, יש צורך בפנס.

בחשכת הגלות - כדי לראות את יד ה', יש צורך בהכוונה ובהדרכה שתאיר את עינינו לראות אותה.

ומגילת אסתר, "סוף כל הניסים" - היא ששופכת אור על מאורעות הגלות. כשאנו מתבוננים בה, ויודעים לקחת את המסרים הנכונים המסתתרים בה, זה נותן לנו אור על כל מאורעות החיים שלנו.

מגילת אסתר באה ללמד אותנו איך ללמוד היסטוריה. איך לקרוא נכון את מפת המאורעות! לא דרך משקפיה של דעת קהל המונית, לא דרך דבריהם של פרשנים וכתבים בעיתון, ולא דרך אמירותיהם של פוליטיקאים שנונים.

נתבונן שוב במאורעות המגילה.

מדובר בתקופה של 9 שנים. ומדובר באימפריה אדירה, מעצמת על, החולשת על 127 מדינות.

ומה מתרחש במעצמת על שכזו במשך 9 שנים? אוהו... הרבה מאוד דברים. כל כך הרבה דברים, עד שמאורעות ההיום משכיחות לגמרי את מאורעות האתמול.

כן, גליונות "שושן ניוז" שהובאו כאן, הם חלק מזערי ביותר מול ים הגליונות והכתבות שהצטברו במוזיאון ההיסטורי של פרס, מאותן 9 שנים סוערות, בתקופת הזוהר של פרס...

בממלכה הפרסית קרו בודאי הרבה מאוד דברים: כיבושים, מלחמות, הסכמים, חתימות, סכסוכים, תסיסות, מינויים, הדחות, מגעים, פגישות, נאומים, חינגאות, תהליכים, תהפוכות...

רק בסופה של אותה תקופה, קרה מה שקרה עם היהודים: המן, שר בכיר בממשלה, קיבל קידום - לדרגת משנה למלך. המשנה החדש, שהיה אנטישמי מאוד, הצליח להטות את לב המלך לתת יד להשמדת היהודים. מה שנתן לו את הדחיפה לכך, היתה התנהגותו הפרובוקטיבית של מרדכי, מנהיג היהודים, שפגע קשות בכבודו. אולם אז התערבה המלכה - בצעד אמיץ סיכנה את חייה, והצליחה לקנות את לב המלך במשתה היין. היא עוררה בלב המלך קנאה וכעס על המשנה, עד שהמלך ציוה לתלותו. היא אף דאגה לקידומו של מרדכי דודהּ. ולבסוף ביקשה עתירה על בני עמה.

זוהי, בעין רגילה, תמצית הסיפור. זו ההתחלה, וזה הסוף.

מי העלה בדעתו שיש לסיפור הזה איזה קשר עם מאורעות נשכחים, מלפני 9 שנים? אף אחד! גם אנו וגם טובים מאיתנו לא היינו חושבים על כך. אבל מרדכי ואסתר, ברוח הקודש ששרתה עליהם, ידעו להצביע על ההתחלה האמיתית של הסיפור, ועל הנקודות המשמעותיות באמת - בהתפתחותו. מתוך אלפי המאורעות שהתרחשו בשנים האחרונות, ידעו לומר שהתחלתו של הסיפור חבוי דווקא באותן חינגאות שכוחות, שערך אחשוורוש בתחילת מלכותו, לפני 9 שנים. והמשכו - במאורעות המסוימים שהוזכרו במגילה. (עפ"י שיחות ומאמרים לרב דסלר זצ"ל, עמ' לו)

בכך לימדו אותנו שתי נקודות חשובות:

א. כמה שונה התפיסה שלנו - מן התפיסה האמיתית של דעת תורה!

כולם חושבים שהסיפור מתחיל עם עלייתו של המשנה האנטישמי. סבורים כי התנהגותו של מרדכי היא שהחריפה את המצב והביאה לקידום תוכנית ההשמדה. בודאי, הרי כך היה כתוב בעיתון. כך אמרו הפרשנים. כך הוכיחה המציאות בשטח. ואיך התפתחה ההצלה? אין ספק שהגיבורה הראשית היא אסתר. היא שהובילה את כל המהפך. איך אומר הפתגם? "מלך חזק - יין חזק ממנו. יין חזק - אשה חזקה ממנו". לאסתר היתה השפעה חזקה על אחשוורוש, והיא הצליחה להפוך את ליבו. מה השאלה בכלל? אלו הן העובדות, ועם עובדות, כידוע, אין מתווכחים.

אבל המגילה מגלה לנו - שלא! מרדכי ברוח הקודש ידע שהמהלך האמיתי שונה הוא לגמרי! כאשר גזירה כה קשה ניתכת על העם - יש לכך סיבה. ואם לא נתייחס לסיבה, אז כל ההשתדלויות שבעולם לא יעלו ולא יורידו כלום. גם אם יש בארמון מלכה יהודיה בעלת השפעה חזקה, היא לא תצליח לשנות דבר.

כן, הסיבה האמיתית לגזירת ההשמדה נעוצה באותן 'חינגאות שכוחות' שערך המלך בתחילת שלטונו. שם התחיל החטא. העם לא שעה לאזהרת מרדכי, והשתתף במשתה. התעורר קטרוג נורא, ונגזרה עליהם כליה. מרדכי הוביל את העם למהלך של תשובה, ואסתר יעצה צום שלושה ימים, לילה ויום. בכח התשובה הצליחה אסתר במשימתה ופעלה לביטול הגזירה במרום - וממילא לביטולה כאן - בארץ. לא המן גוזר - אלא החטא גוזר. ולא אחשוורוש מבטל - אלא התשובה מבטלת.

וזהו מסר לדורות, לכלל ולפרט. לא להסתכל על מאורעות במבט שטחי רדוד של עיתונאים, פרשנים ודעת קהל, אלא במשקפיים אמיתיות של דעת תורה.

"עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ? ... עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא הָלְכוּ בָהּ. וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם" (ירמיהו ט יא-יג). לא פרופסורים למדעי המזרח התיכון ילמדו אותנו על מה אבדה הארץ. על מה הבעיות הביטחוניות והאינתיפאדה.

ולא אמריקה תפתור לנו את הבעיות. לא תהליכי השלום. לא הימין ולא השמאל. כל אלה בבחינת "עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה..." (מלכים ב יח כא). השיבה אל מסורת האבות, עזיבת החטא, הדבקות בתורה ובמצוות, הם שיתנו לנו את זכות הקיום והבטחון בארץ ישראל.

כך בחיי הכלל - וכך גם בחיי הפרט. רבותינו למדונו שכאשר פוקדים את האדם יסורים וצרות, או אפילו עוגמות נפש קטנות, עליו לפשפש במעשיו, כי "אין יסורים בלא חטא". בגמרא (ברכות ה ע"א) מסופר על רב הונא, שהחמיצו לו ארבע מאות חביות יין והצטער מאוד. נכנסו חבריו החכמים לבקרו, ואמרו לו שיבדוק במעשיו, אולי נהג באיזה ענין שלא כהוגן. אמר להם: וכי אני חשוד בעיניכם?! אמרו לו: וכי הקב''ה חשוד בעיניך שמעניש סתם בלא סיבה?! אמר להם: אדרבה, אם יש מי ששמע עלי דבר שלא כהוגן, שיודיע לי ואתקן. אמרו לו: שמענו שכבודו לא נותן את כל החלק המגיע לפועל בשדה. אמר להם: הרי הוא גונב לעצמו הרבה, ובקושי משאיר לי, לכן אני מפחית משכרו. אמרו לו: בכל זאת נחשב לך שגם אתה גונב ממנו. אלא תתן לו אתה את החלק המגיע לו, ואם תרצה תתבע אותו אחר כך על גניבתו. אמר להם רב הונא: אני מקבל עלי את דבריכם וחוזר בי. עשה הקב''ה נס ונהפך החומץ חזרה ליין. ויש אומרים שהתייקר החומץ ועלה לדמי מחירו של היין, כך שלא הפסיד רב הונא כלום.

ב. בואו ונראה את יד ה'!

נקודה שניה של לימוד. בהתפתחות ההצלה, אנו רואים לנגד עינינו את שתדלנותה של המלכה שנשאה פרי והביאה למהפך. כל העיתונים דיברו, כל המדינה סערה. אבל - אומרת לנו המגילה - תלמדו לפתוח חזק את העיניים. להכיר את המושך בחוטים.

האם ניסיתם לחשוב, איך בכלל הגיעה המלכה היהודיה אל הארמון?

איך יתכן שמלך אנטישמי יקח לו אשה יהודיה? טוב, תגידו, הרי כל השנים הוא לא ידע שהיא יהודיה. הוא בכלל לא ידע מה מוצאה. אבל, זה נתפס לכם? מלך גאה של אימפריה אדירה, לוקח לו אסופית חסרת זהות, במקום לקחת נסיכה מיוחסת? תגידו את האמת, נכון שלא ניסיתם לחשוב על זה? אז בואו ונראה את יד ה' שהביאה לכך. נזכר ביחד במה שקרה לפני 9 שנים. אתם זוכרים איך ושתי, המלכה הגאה והמיוחסת, פגעה בכבודו של המלך? אתם זוכרים איך היא לעגה לו על ייחוסו העלוב? בזמנו לא ייחסנו חשיבות למאורע הזה, אולי רק צחקנו בלבנו והמשכנו הלאה. אבל עכשיו אנו נוכחים לראות שלמאורע הזה היתה השלכה משמעותית מאוד עבורנו - זה מה שהביא את המלך לרצות דווקא במלכה מחוסרת ייחוס.

אבל בכל זאת, איך הגיעה דווקא אסתר - יהודיה כשרה וצנועה, להינשא למלך גוי עריץ ורשע זה? האמת, גם על זה לא יותר מדי חשבנו. כבר התרגלנו לכך. 5 שנים שהיא על הכסא. אז בבקשה, תזָכרו. זוכרים את שיטת החיפוש המקורית של אחשוורוש למציאת מלכה חדשה? זוכרים את גיוס הנערות הבינלאומי? זוכרים איך חטפו נערות בכח מבית הוריהן? כן, בטח שזוכרים. בזמנו לא הצלחתם להבין את המלך הטיפש הזה שמוריד את כבודו ומחפש לו אשה בצורה כזו מגוחכת. אבל עכשיו אתם יכולים להבין. לב מלכים ושרים ביד ה'. שיטת החיפוש הזו נועדה בדיוק בשביל ש"תִּלָּקַח אֶסְתֵּר" - בעל כורחה. כך הוביל ה', במהלך 'טבעי' ו'פשוט' - את הבלתי ייאמן! שעל כסא המלכות בביתו של אחשוורוש העריץ - תשב המלכה הצדקת אסתר.

נמשיך. איך זה שפתאום, שלושה ימים לאחר חתימת תוכנית "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים, קם אחשוורוש בבוקר, ומחליט לתת למרדכי, מנהיג היהודים, כבוד מלכים?! האמת היא - שגם אנחנו לא ממש הצלחנו להבין. בעיתונות דיברו על כך שפקד את המלך ליל בלהות, והוא נזכר פתאום באיזה חוב ישן. לא התעמקנו בזה יותר מדי, בפרט שלאחר מכן, בהמשך היום, אירעו מאורעות כל כך מסעירים, שלא התעכבנו לחשוב על זה. ובכן, רבותי! דווקא כדאי שתתעכבו. שתתעמקו קצת. דעו לכם כי כבר לפני כמה שנים הכין ה' את הרקע לכך! אתם זוכרים את המקרה של שני שומרי המלך שזממו להתנקש בחיי המלך, ולבסוף תלו אותם? כן, נזכרתם, דיווחו על כך בחדשות. בזמנו, אולי רק אמרתם לעצמכם, ככה בשקט שאף אחד לא ישמע, חבל שהם לא הצליחו... מה שלא דווח בחדשות הוא, שמרדכי הוא זה שסיכל את דבר המזימה. הוא לא קיבל על כך שום פרסום ותהילה. שום אות הצטיינות או תעודת הוקרה. ולמה? כי הקב"ה שמר לו את התהילה לזמן הנכון, כשהיהודים יזדקקו לה באמת.

הלאה. האם ניסיתם לחשוב, איך הצליחה אסתר פתאום, ברגע אחד - להבעיר את חמתו של המלך על המן? האם יתכן שלפתע פתאום, עם גילוי מוצאה היהודי, הפך המשנה הדגול והנערץ בבת אחת ל"איש צר ואויב" הראוי לתלייה מיידית? ובכן, גם לכך יש תשובה, הנעוצה במאורעות והתרחשויות שאירעו שנים רבות אחורה. כבר מזמן דאג הקב"ה להכין תחת המן את חבית אבק השריפה. דבריה של אסתר היו רק הגפרור שהצית אותה. זרעי השנאה הראשונים בלב המלך על המן, נזרעו כבר לפני 9 שנים, בעת שהוא יעץ להוציא להורג את המלכה ושתי. [והשנאה הזאת התלבתה במהלך הזמן, כפי שעולה מסיפור המגילה להלן.]

עוד דבר. שימו לב לתהליך נפילתו של המן. זו לא סתם נפילה. אם תתבוננו היטב, תראו, שיש כאן אלמנט מיוחד - למעשה הוא זה שהכין לעצמו את כל שלבי הנפילה שלו! הנה: הוא יעץ להרוג את ושתי, במטרה נסתרת כדי שבתו תיבחר למלכה, אבל למעשה הוא פינה את הכסא דווקא למלכה יהודיה שהביאה למפלתו! הוא ביקש לטשטש את מעורבותו של מרדכי בסיכול מזימת בגתן ותרש, ובכך למנוע ממנו כבוד ותהילה, אבל בכך הוא שמר לו את התהילה לזמן אחר, והמיט על עצמו חרפה. הוא ביקש לעצמו כבוד מלכים הכולל סוס מלכות ובגדי מלכות, וכל מה שביקש לא ביקש אלא עבור מרדכי. הוא הכין עץ למרדכי, ונתלה עליו בעצמו. הוא דאג שהעץ יהיה מספיק גבוה, כך שייראה מארמון המלך, כדי שיוכל להצביע עליו ולדרוש את תלייתו המיידית של מרדכי, וזה בדיוק מה שאיפשר לחרבונה להצביע על העץ ולבקש תלייתו המיידית של המן. הוא רצה להשמיד ולהרוג את היהודים, ולבסוף ביום הזה התחולל הרג קשה דווקא בעם שלו. הכל חזר אליו כבומרנג. זה לא סתם צירוף של שרשרת נפילות. אז כשבן אדם עומד וזורק אבנים, וכולן חוזרות חזרה עליו, ובעוצמה רבה, צריך להבין שיש מישהו שעומד מנגד ומחזיר אותן כלפיו!

בקיצור, שום דבר לא במקרה, שום דבר לא 'סתם כך'. תפתחו את העיניים חזק חזק ותנסו לראות ולהבין מיהו המושך בחוטים, שמסדר את הכל מראש בצורה הטובה ביותר, שהכל יפעל כמו שצריך, ממש כמו מכונה מתוכננת מראש.

אז נכון שכשאתה חי את המציאות בשטח, אתה לא מבחין בשום נס מיוחד. לא עמודי אש ועשן, ולא קריעת ים או עצירת השמש. הכל זורם טבעי ונורמלי לחלוטין. כולם מסביב מדברים על ההתפתחויות בצורה עניינית וריאלית. התקשורת מציעה פרשנות הגיונית ומפוכחת.

אבל, אדוני, תפתח את העיניים. תראה את הרצף, את ההשתלשלות. תבחין איך הדברים שלובים זה בזה. אל תקבל שום דבר כמובן מאליו. תתבונן ותראה את יד ה' המסובבת את כל העניינים.

ולא רק בימי מרדכי ואסתר, אלא מכאן והלאה - בכל הדורות. אומנם בחשכת הגלות לא תוכל לראות את ה' בגלוי, עין בעין. ישנה הסתרת פנים. אבל תנסה להבחין ולראות כיצד הוא "משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים". תנסה להבחין בו. תנסה לראות איך הוא זה שמסובב לך את כל המאורעות.

פרשנים יפרשנו, פוליטיקאים יקיימו דיונים, חברי כנסת ינקטו צעדים, ראשי ממשלות יחתמו הסכמים... וכולם כולם בובות ביד הקב"ה. סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, אשר מסבב הכל למען בניו אהוביו.

"לְדֹר וָדֹר נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת... הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ".

המהר"ל: וזה טעם שבמגילה לא נמצא שם קדוש [שם ה'], כי אינו נראה בהנהגה הזאת הטבעית,

שמו הגדול שמחדש ניסים. רק ברמז בלבד נזכר.

תורה תמימה: בזה חלוק נס פורים מנסי שאר המועדים, יציאת מצרים, מתן תורה וענני כבוד בסוכות, שבעוד שהם היו ניסים גלויים שאין להסתפק בהם, הנה נס פורים, אף על פי שהכל היה מאת ה', אף על פי כן היה כל ענינו בדרך הטבע, באופן שמי שלבו חלק מאמונת ה', יכול לפרש הכל בדרך הטבע. וזהו שאמר אם גם ניסים גלויים כמו בכל המועדים יפסקו, אבל נסים הכמוסים בדרכי הטבע לעולם לא יבטלו, וכפי שיראה בכל דור ודור המסתכל בהליכות עולם בכלל ובחיי ישראל בפרט". (אסתר ט כח)

הרמב"ן: "ומן הניסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה,

שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים,

ואין בהם טבע ומנהגו של עולם". (שמות יג טז)

מאחורי גלגולי המגילה

המגילה - כשמה כן היא - מגולגלת. היא אינה כספר פתוח, שבו הכל גלוי ומפורש. המגילה מגוללת וטומנת בחובה הרבה דברים נסתרים...

בסיפור המגילה המובא לפנינו בחוברת זו, המבוסס על דבריהם של חז"ל והמפרשים, ננסה לחשוף מעט מן הדברים הנסתרים, המרתקים והמפתיעים - המסתתרים מאחורי גלגוליה של המגילה.

ננסה להבין ולקלוט, מהו התהליך הפנימי שמתרחש כאן, הַחל ממשתה אחשורוש - ועד לעלייתו המטאורית של המן, ונפילתו הדרמטית.

נתוודע לעובדות נסתרות, ולסיבות אמיתיות, השונות מן המבט הרגיל. הקשרים וניתוחים שונים בתכלית מכל מה שאולי חשבנו...

אז מה באמת עמד מאחורי התנהגותו הפרובוקטיבית של מרדכי? האם היא זו שאכן קידמה את תוכנית ההשמדה? מה באמת קרה למלך באותו ליל בלהות? כיצד הצליחה אסתר בדבריה להפוך את ליבו של המלך? מה הדבר שגרם למלך לפתע פתאום לרתוח על המן, משנהו הדגול ואיש סודו?

על כל זאת, ועוד ועוד ועוד, בסיפור המגילה שלפנינו...

ואחר כל זאת, עלינו לדעת, כי לא השגנו אפילו טיפה מן הים. כי לא נוכל להשיג עומק ורוחב דעתם של חכמינו ז"ל, אשר כל מילה בדבריהם שקולה. ואסתר ברוח הקודש נכתבה, וניתן ללמוד ולדקדק בכל מילה ומילה. וכפי שכותב התורה תמימה (אסתר ט הערה נה): מלמד למגילת אסתר, שהיא כאמיתה של תורה, מה תורה ניתנה להידרש, אף היא נתנה להדרש (ירושלמי מגילה פ"א ה"א), רצונו לומר שלא נדונה כסיפור דברים בעלמא, אלא דרוש לדקדק בה כמו בדברי התורה. ע"כ. וכל מילה צופנת לקחים וסודות עמוקים, וכמו שביאר הגר"א כל מגילת אסתר על פי הסוד, להביננו ממנה צפונות על חיי האדם והאומה הישראלית. וכתב "אור המאיר" (הובא במעיין המועד עמ' ה) "כי כמו שתורתנו הקדושה היא נצחית, וישנה בכל אדם ובכל זמן, ופרטי המעשיות הכתובים בה, מעֵשָיו ולבן ובלעם ובלק וכדומה, בחינתם נמצאת בכל אדם - כך גם בנביאים, המעשים הכתובים מצויים בכל אדם. וגם אחשורוש והמן יש להם אחיזה במלוא קומת האדם. ואסתר כתבה את המגילה ברוח הקודש, שיוכלו הדורות הבאים אחריה עד ביאת הגואל למצוא מרגוע לנפשם בסיפור המעשים הכתובים בה, ענייני עבודת ה' בכל עת ובכל זמן, כפי הצורך והשעה באותו דור. וזה שביקשה: קיבעוני לדורות. כשם שמאורעות המגילה הביאו לתשובה שלימה באותו הדור, כך יביאו לקחיה כל אדם בכל דור לתשובה שלימה". ויהי רצון שנזכה להפיק מכל מילות המגילה, כפי מירב כוחנו והשגתנו, תועלת והדרכה לעבודת ה' אמיתית וטהורה.

תוכן העניינים

ימי הפורים בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה