ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן יט
דין בדין זה יבואר דסומכין על החזקה דכרוכין לענין יוחסין לשמש ע"נ המזבח כאשר כתבנו בסי' י"ח וגם לסקול ולשרף דאם הגדילו איש ואשה תינוק ותינוקת בתוך הבית בחזקת שהיא אשתו ואלו בניהם ובא האיש על התינוק' שורפין אותו והתינוק על האשה סוקלין אותן וגם מלקין מי שבא על אשתו והיא הוחזקת נידה בשכונת' ותינוק טמא שנמצא בצר עיסת תרומה ובצק בידו ואין ידוע אם לקח מן העסה וטימא אותו. או איש טהור נותנו בידו סומכין על החזקה דרוב תינוקת מטפחין בעיסה ואינו נאכל ואפי' הוא ברה"י וג"כ אינו נשרף וכן אם יש שם בבית תרנגולים ומים טמאי' צלולים ומצאו שנקרו התרנגולים בעיס' אינו נאכל ואינו נשרף ואם היו המים אדומים ועכורי' ואין נראה ואין ניכר בעיסה מן אותן המים מותר' העיסה אף לאכול ואם שרצי' וצפרדעים מטפלין שם בבית ונמצא חתיכה בעיסה ספק מצפדרע וטהור או משרצים וטמא הולכי' אחר רובא אם רוב צפרדעים וטהור ואוכלים אותו ואם רוב שרצים טמא ושורפי' אותו דמיעוט' ורוב' אמרי' דמיעוט' כמאן דלית' ואין מצרפין אותו לחזקה אלא אזלינן בתר רובא:
מסקינן בסוגיא ל"ש דסמכינן אכרוכי' אלא לקדשי הגבול. פי' רש"י אם כהן הוא אוכלי' בקדשי הגבול משהביא ראיי' על אשה זו שהיא כשרה לכהונה סומכין על הבנים הכרוכין אחריה לומר בניה הן ואינ' חללין אבל ליוחסין אם יש בהן בנות אינן נשואות לכהנים עד שיביאו ראיי' שהן בנותיה של זו ור' יוחנן אמר אפי' ביוחסין סמכי' אחזקה דכרוכין והקשו התוספו' דמשמע מ"מ צריך שיהיו כרוכין להאכילן בתרומה ובפרק האשה שנתארמלה אמרינן האומר בני זה וכהן הוא נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה אלמא לא בעינן שיהו כרוכין אחריה. ותירץ ר"ת דהאידנא סבר מעלין מתרומה ליוחסין. ור' יהוד' דסבר דנאמן להאכילו בתרומה סבר כמ"ד אין מעלין מתרומה ליוחסין. ואני כתבתי לשם תירץ אחר והוא עיקר ע"ש ומסיק ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מלקין על החזקות סוקלין ושורפין על התינוקות ופירש"י ליוחסין להכשיר כהונה מלקין על החזקות כדר' יהודא דא"ר יודא הוחזקה נידה בשכנותיה שראוה מלובשת בבגדי נידות' בעלה לוקה עליה משום נידה סוקלין ושורפין על החזקות כדרבה בר רב הונ' דאמר רבה בר רב הונא איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית בחזקת שהיא אשתו ואלו בניהם ואין אנו מכירים בהם בעדות גמורה נסקלים זה על זה אם בא הבן על האשה נסקל הבן עליה משום בא על אמו ונשרפין זה על זה אם בא האיש על הבת דבתו בשריפה. א"ר שמעון בן פדי א"ר יהושע בן לוי מעשה באשה שבאת' לירושלים ותינוק מורכב לה על כתפה והגדילתו בחזקת בנה ובא עליה והביאום לב"ד וסקלו' לא מפני שבנה ודאי אלא מפני שכרוך אחריה. תו מסיק בסוגיא דפליגי ר"י ור"ל אי שורפין תרומה על החזקה כי הא דתנן תינוק שנמצ' בצד העיסה ובצק בידו ופרש"י וא"כ בידוע שנטל מן העיסה ר"מ מטהר וחכמי' מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח פי' בקו' בשרצים ונבילות שבאשפה והקשו התוס' כיון שהתינוק אינו ודאי טמא א"כ אמאי נקט תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ליתני שנגע בעיסה ועוד דאמרינן בתוספת' מפני מה אמרו שהתינוק טמא משום דנשים נידות מגפפות ומנשקות אותו והכא מפרש משום דמטפחות באשפה לכן פר"ת שהתינוק ודאי טמא כדמפרש בתוספת' ולכך נקט שנמצא בצד העיסה ובצק בידו דהשתא ספק הוא אם נטלה מן העיסה וטימא את העיסה או שמא אדם טהור נכנס לשם ונטל את העיסה ונתן לתינוק ובהא פליגי ר"מ ורבנן דר"מ מטהר דתלינן באדם טהור וחכמי' מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח פי' בעיסה ויש לנו לומר שנטלה והווינן בה מ"ט דר"מ קסבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין ועיסה בחזקת טהורה עומדת וסמוך מיעוט דאין מטפחין לחזקה דעיסה איתרע לי' רובא דלר"מ לא בטל מיעוטו לגמרי דשמעינן לי' דחייש למיעוט' הלכ' במקומו עומד וכי משכח מידי לאצטרופי' בהדי' מצרפינן ורבנן סברי מיעוט' כמאן דלית' דמי דלא חיישי למיעוטי רובא וחזקה רובא עדיף וקי"ל הלכת' כרבנן אמר ר"ל משום ר' אושעיא זו היא חזקה ששורפין עליה את התרומה חזקת תינוקות שמחזיקין לטפח שורפין עליה את התרומ' דהאי מטמאין דקאמרי רבנן לשרוף קאמרי ר' יוחנן אומר אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה וכי אמרי רבנן לתלות קאמרי אלא איזו חזקה לר"י ששורפין עליה את התרומה כדתנן העיסה בתוך הבית ושרצים צב הדומ' לצפרדע וצפרדע מטפלים שם הלב טמא וצפרדע טהור ונמצא חתיכות בעיסה ואין ידוע אם של שרצי' או אם של צפרדעי' אם הבית מוחזק להיות שרצים מצויין שם יותר מצפרדעים טמאה אף לשרוף דחזקה ורובא דאית' קמן הוא אם רוב צפרדעי' טהור'. והלכת' כוותי דר"י דאע"ג דר"ל אמר משו' ר' אושעי' משו' דתני' כוותי' דתני' ב' דברי' יש בהם דע' לשאו' דדוק' ברה"י ספיקו טמא ובר"ה ספיקו טהור דאלו דב' שאין בו דעת לישאל קי"ל דאפי' ברה"י ספיקו טהור תינוק ועוד אחר'. תינו' הא דאמרן עוד אחרת מאי היא עיסה בתוך הבית ותרנגולים ומשקים טמאים שם ונמצאו נקורי' שנקרו תרנגולי' בעיסה תולין לא אוכלין ולא שורפין דחיישינן שמא שתו התרנגולים ממשקה הטמאים ובעוד המשקה טופח בחרטומו נקרו העיסה. ומדקאמר ב' דברי' הללו עשאום כמי שיש להם דעת לישאל ושנינו בא' מהם תולין מכלל דתינוק תולין א"ר יהושע בן לוי ל"ש אלא במשקה לבנים או אדומים צלולים שבבואה של תינוק ניכר בהן. אבל משקים אדומים עכורי' לא דאם איתא דנקיר מידע ידיעי: