ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן ט
פסקא אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי מאי בדוקי שבודקי' את אמו דאי אמרה לכשר נבעלתי שהיא נאמנת ואע"ג דאיכא רוב פסולין אצלה. ואמר רבא הלכה כאבא שאול ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא כמו שכתבנו בפ"ק דכתובות ס' מ"א ודוקא בכה"ג שבודקי' את אמו אבל מן הסתם הוי ספק ממזר אפי' ברוב כשרים אצלה וז"ל הטור מדברי הרמב"ם פנויה שנתעברה וילדה אם אמה לפנינו לבודקה או שהיא שוטה או אלמת ה"ז ספק ממזר ואפי' אמרה של פלוני הוא והוא ממזר א"ה אינו אלא ספק אפי' אותו פלוני מודה שנבעלת לו כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר. ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת והולד כשר ומ"מ אין אנו מחזיקין אותו בבנו ודאי ליורשו ע"כ. והיינו טעמא דס"ל נאמנת במה שאומרת לכשר נבעלתי להכשירו ולא לפוסלו ולעשותו ממזר ודאי ולהתירו בממזרת משום דלהכשיר היינו טעמא משום דמדאוריית' כל שתוקי כשר אלא דרבנן עשו מעלה ביוחסין ופסולה. וכה"ג שאומר' לכשר נבעלתי אוקמוהו אדאוריית' אבל לא להאמינה לפוסלו והא דקא' אפי' אומרת לכשר נבעלתי שאינו בנו ליורשו דוקא שאינו מודה לה שהוא בנו אעפ"י שמודה שנבעלת לו אבל אם אשתו כשר' מודה לזה בהדיא שהוא בנו הוי בנו ליורשו ועיי' בס"פ אלמנה לכ"ג סימ' י' ואף לפטור מן החליצה ויבום לפי מה שכתבתי לשם סימ' י"א: