ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן ז
דין דשתוקי ואסופי מותרין בישראלים ובממזרים אלא שרבנן אסרו בשניהם וכל מקום שיש להבין שלא לדעת מיתה הושלך לשם אין בו דין אסופי כגון שמצאו מהול או שנמתחו ונתקנו איבריו או שמצאו בכנישתא דשכיחי בי רבים או בצידי ר"ה או דשייף משהא או מלי כוחלא או שיש בצווארו קשרים שרגילין לתלות בצוואר התינוקת או קמיע או שמצאו על אילן שאין חיו' יכולין ליגע שם. וכל זמן שהוא בשוק אביו ואמו נאמנין עליו לומר בנינו הוא ואנו השלכנו מפני רעבון ובשני רעבון אפי' כבר נאסף לבית נאמני' עליו ואין בו דין אסופי ואשה אינ' נאמנת לומר שבעלה בא בצנעא עליה ממדינת הים ונתעברה ממנו.
מתניתין איזהו שתוקי כל שהוא מכיר אמו ואינו מכיר את אביו. אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא את אמו. אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ולקמן נפרש ואמרינן בסוגיא אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רוב כשרין אצלה ומיעוט פסולין אצלה כלומ' דכיון דמכירין את אמו ופנויה היא רוב העולם כשרין אצלה שאין הרוב ממזרים וקרובים שהולד מהן ממזר ואף גוי ועבד אם בא עליה אין הול' ממזר ומיעוט פסולין כגון ממזרי או קרובין ואף לגבה כל דפריש מרובה פריש מאי אמרת דאזלה איהי לגבייהו הוה לי' קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. והתורה אמרה לא יבא ממזר ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא אלא מעלה עשו ביוחסין פי' ואסור מדרבנן וממזר בשתוקה נמי מדאורייתא שרי דהא ר' יוסי דקי"ל כוותיה דרש בגמרא דלעיל ומיהו בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא ולא מיתסר אלא משום מעלה עשו ביוחסין ע"כ ואף דבסוגי' לא משמע שאסור אפי' מדרבנן בא' משתוקי בישראל אבל דשתוקי אסור בממזרת לא שמענו. מ"מ סומך אמה דפסקינן לקמן הלכה כר' אליעזר דאוסר ספיקו בודאי ואף ספיקו בספיקו והיינו מדרבנן ומסיק אמר רבה בר רב הונא מצא מהול אין בו משום אסופי אמר אביי משלטי הדמי' פי' נתקנו ונמתחו איבריו כמו שעושין לילדים אין בו משום אסופי. בכנישתא דשכיחי בה רבים אין בו משום אסופי לא שכיחי בה רבים יש בה משום אסופי. שייף משחא מלו כוחלא דמי חומרא פי' קשרים שתולין בצוואר התינוק. קמיע' תלי' בי' אין משום אסופי תלי' בי' דקלא אי מטי בה חיותא יש בו משום אסופי לא מטא בה חיותא אין בה משום אסופי. זרדת' סמיכא למתא יש בו משום אסופי פרש"י אי תליא באילן ששמו זרדת' דאמרינן בערבי פסחים זרדת' דסמיכי למתא לא פחית' משיתן שדי ומ"ה אפי' לא מטי' לי' חיה יש בו משום אסופי והרא"ש לא הביאו ואפשר שלפי שלא נמצא האידנ' בימינו ולא שכיחי מזיקין כללו של דבר כל מקום שלא לדעת מיתה נשלך אין בו משום אסופי צידי רה"י אין בו משום אסופי. צידי ר"ה יש בו משום אסופי ומסיק אמר ר' יהודא אמר רב אסופי כל זמן שהוא בשוק אביו ואמו נאמנין עליו לומר שלהן הוא נאסף מן השוק אין נאמנין עליו. אמר רב ובשני רעבון אעפ"י שנאסף מן השוק נאמנין עליו לומר שלהן הוא ומפני הרעב הטילו לשם ומפני הבושה לא אמרו ודין אסופי שנמצא בעיר שרובה גוים או רובה ישראלים וכל החילוקי' כתבתי בפ"ק דכתובות ומה שכתב הרא"ש בכאן מה שכתבו ה"ג שאשה נאמנת לומר שבעלה בא בצינעא אליה ממדינת הים ונתעברה הימנו לא קי"ל הכי וכתבתי בפר' הערל סימ' כ"ט: