ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כג
מסקינן בסוגיא שנים שבאו ממדינת הים ואשה עמהם וחבילה עמהם זה אומר זו אשתי וזה עבדי וזה חבילתי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי וזה חבילתי והאשה אומרת אלו שנים עבדי וחבילה שלי צריכה שני גיטין וגובה כתובתה מן החבילה. ה"ד אי דאית לי' סהדי להאי ואית לי' סהדי להאי מי מצי אמרה אלו שני עבדי וחבילה שלי אלא לאו בעד אחד ותסברא עד א' בהכחשה מי מהימן ופי' רש"י שאינו נאמן אפי' לא מכחישה וי"מ דווקא מה שהעד מכחישו כתבתי הכל באריכות לעיל סי' י"ח ומדפריך אעד א' ולא פריך היכא דאיכא תרי ותרי ומכחישו אהדדי משמע דבכה"ג לכ"ע אסור וצריכה גט משניהם אפי' היא נמי מכחישתה ועיי' בפ' שני דכתובות סי' ל"ד. ומשני אלא למישרי לעלמא דכ"ע לא פליגי דשרי והכא ה"ק צריך שני גיטין לגבות מן החבילה ור"מ היא דאמר מטלטלי משעבד לכתובה וכת' הרא"ש מדברי התוספו' ונראה דביתמי אפי' ר"מ מודה דמטלטלי דידהו לא משתעבדי בכתובה דאי לא תימא הכי נמצא סברת ר"מ ורבנן הפוכה דלר"מ עדיפא כתובה מבעל חוב דמטלטלי דיתמי משתעבד לכתובה ולב"ח לא משעבדי ולרבנן גרוע כתובה מב"ח דמטלטלי דיתמי משתעבד לב"ח ולכתובה לא משתעבדי' אלא ודאי מיתמי כ"ע לא פליגי דלא משתעבדי ולא פליגי אלא מיניה וקשה דהא מטלטלי דמתנה גביא לר"מ כדמוכח בפר' נושאין על האנוסה גבי יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתוב' ומוקי לה כרבי מאיר דאמ' מטלטלי משתעבדי לכתובה אלמא אלים כח יתמי מכח מתנה דמטלטלי דיתמי לא גביא אפי' לר"מ ומטלטלי דמתנה גביא. ובפרק נערה שנתפתתה סימ' כ"ד הארכתי לשם כל הצורך. תו מסקינן בסוגיא מר זוטרא ורב אדא סבא בריה דרב מרי בר איסר פליגו נכסייהו בהדי הדדי אתו לקמיה דרב אשי אמרו לי' פי שנים אמר רחמנא דאי בעי למיהדר לא מצי הדרי בהו ואנן לא הדרי או דלמא לא מקיימי מילתא אלא בסהדי אמר להו לא איברו סהדי אלא לשקרי וכתב הרא"ש בפ"ק דסנהדרין כתבתי דקנין בלא עדים מהני היכא דשניהם מודים והא דאמר בפרק חזקת הבתים קנין בפני שנים לאו דוקא ה"ה בינו לבינו אלא נקט בפני שנים משום דבעי למימר אין צריך לומר כתובו ע"כ. ולא דק כי לא כת' לשם מידי בפר' חזקת הבתים סי' ס"א כתבתי שם כל הצורך: