ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן יז
אמר ר' זירא אלו בא עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה יאמרו בעל שלימה כו' מכאן משמע דשלא כדרכה חייב קנס וכן איתא להדיא בפ"ק דקדושין גבי באו עליה עשרה בני אדם שלא כדרכה כו' דקאמר התם ומודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי וכן בפ' הע"י ולו תהי' לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכ"ג ופריך תיפוק ליה משום בעולה אלא דבא עליה שלא כדרכה ולא כדברי הרמב"ם שכתב לפטור שלא כדרכה מקנס וכבר השיגו הראב"ד ולענין מי נתחייב לישאנה אם באו עליה שנים או יותר כתב הר"ן מאחר שהעיכוב תלוי בה איזה מהן שתברור חייב לישא אותה וכן איתא בירושלמי בררה לה אחד מהם נפטרי כולם אמרה אי אפשי בוררת וחוזרות ובוררת וה"ה בהעראה נמי מחייב דלא גרע משלא כדרכה וכן איתא בירושלמי הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולן חייבין וכן הביאו בתוס' בפ' סורר ומורה אף שיש שם דעות חלקות מ"מ נראה כר"ת ור"י שכתבו להדיא בפ' הע"י דחייב אהעראה ועוד מאחר שאין לנו ראיה ברורה בתלמוד מנין לנו לחלק על הירושלמי והא דלא נקט הכא אלו באו עליה שנים אחד בהעראה ואחד בגמר ביאה אפשר לומר דיותר חידוש בחיוב אשלא כדרכה שאינו מקום בתולים מבהעראה שהוא מקום בתולים ועוד לפי מה שפי' דקמ"ל שאם אחד נשאה שני פטור אינו חידוש כ"כ בהעראה דבודאי מסתבר לומר העראה וגמר ביאה חשובים כחדא ביאה ויותר חידוש בשלא כדרכה וכדרכה וקשה לי בהאי סוגיא דילן אמאי אמר אלו באו עליה שנים ולא אמר אלו הי' שני בתולות ואחד בעל כדרכה ואחד בעל שלא כדרכה יאמרו כו' וזו היא פשוט יותר דבודאי אותה שבעל כדרכה חייב יותר שפגמה יותר לענין בושת ופגם מאותה שבעל שלא כדרכה והכא צריך לדחוק ולומר הראשון שבעל שלא כדרכה חייב יותר בבושת לפי שבעל בתולה שלימה שלא נפגמה ואף שהשני לענין פגם כדי למכור אותה לעבד עביד יותר מקמא אלא לפי שהבושת עיקר ששמין לפי המבייש והמתבייש אבל אי הוה נקט כדפי' הוה פשוט יותר או ה"ל למימר כל אחד ואחד בעל כדרכה ואחת נבעלה מקודם שלא כדרכה יאמרו כו' וזהו יהיו ג"כ פשוט יותר אלא נראה דקמ"ל דוקא באו עליה שנים הא בא עליה איש אחד ב' פעמים אף שהמעשה השני הוא כדרכה אינו חייב אלא קנס אחד משום דלא עביד מידי דהא כבר פגמה והוה כחדא בעילה כאלו בעל שלא כדרכה וכדרכה בביאה אחת ואינו חייב אלא אחד וכ"ש ב' פעמים שלא כדרכה ומ"מ דוקא שלא עמד בדין בנתיים אבל אי עמד בדין כבר נסתלק מעשה הראשון וחייב על השני וקרא מסייעין להאי סברה דכתיב ונתן האיש השוכב וגו' ולא כתיב ונתן השוכב אלא שלא יהיה יותר מחמשים שקלים על איש אחד כלומר שהתשלומין יהיו מוטלים על האיש ולא על השכיבה: