ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן א
אלו נערות שיש להן קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה שהיא מגבעונים והבא על הכותית ועל הגירות ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותה מבת שלש שנים ויום אחד הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו כלומר שנתגרשו מבעליהם או נתאלמנו דאל"כ הוו אשת איש ואית בהו מיתה ואשת אחיו איירי באית להו בנים אלא נתגרשה ועל הנדה אע"פ שהן בכרת אין בהן מיתת ב"ד מה שפי' רש"י נתינים דוד גזר עליהם וא"כ איסורם מדרבנן וכן דעת הרמב"ם ולא נהירא אלא כמו שפי' התוס' בשם ר"ת שדוד לא גזר עליהם אלא עבדות אבל לענין פסול קהל פסולין מדאורייתא בלאו בלא תתחתן והיינו למסקנא דרבא דבגיירותו אית בהו איסור תחנות ומ"ה חשוב הכא אחר ממזרות וכותית נמי גרי אריות ואית בהו לאו דלא תסיר את בנך ואף דמתניתין אתיא כר' מאיר ור"מ סבר דגידי אמת הן מ"מ קמ"ל דאית בהו קנס שהרי למאן דסבר גרי אמת הן אפ"ה פסולים כדי שלא יטמע בהן וא"כ סד"א משום האי טעמא נימא נמי דלית להו קנס קמ"ל דאית להו קנסא ולא גזרינן כולי האי אבל מתניתין דקתני יש לה קנס אתיא לכ"ע אפילו למאן דס"ל גירי אריות הן וא"ל להקשות למ"ד גירי אריות למה אית להו קנס הא למה אין לה קנס כדאיתא בפ"ק יהבינן לה קנס דאכלה בגיות ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים ואיכא למיחש שמא תמחה ותחזור לגויותא לא יהבינן לה קנס עד שתגדיל ולא חשו חכמים ללא יהא חוטא נשכר כדלעיל פ"ק סי' ל"ה דלא אמרו חכמים אלא לגויה ממש אבל לא לאותם שמתנהגים בדת יהודית ואע"פ שמדין תורה פטור משום שלא יהא חוטא נשכר חייבוהו חכמים מאחר שמתנהגת בדת יהודית כן דעת רש"י ונראה בעיני עיקר והרמב"ן רצה לחלק דנתינה אינה אסורה מדאורייתא אלא אותם בעצמם שנתגיירו אבל בניהן שנולדו אחר גירותן מותרין שהרי לא מנה בהן דורות לאיסור ובא דוד וגזר על הנתינים לדורות ולא נהרא ואדרבה מדמנה דורות להיתר גבי מצרי ואדומי ש"מ אינוך אסירי לעולם ואף במצרי ואדומי הוצרך לכתוב טעמא להיתרן אדומי משום שאחיך הוא ומצרי משום שגר היית בארצו מה שאין כן בז' אומות וכ"ש שלא יהא היתרן יותר ממצרי ואדומי שהן לג' דורות אלו לב' דורות וכן מסקנת הר"מ מקוצי שאסורי' מדאורייתא איסור לעולם: