ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק יא · סימן י
דין הלוקח גז צאנו של חבירו אם המוכר שייר לו קצת מהגיזה הוא חייב לא שייר מהם כלום אם מכר לו סתם לוקח חייב ואם פי' לו אני מוכר לך הכל אין שום אחד מהם חייב:
מתניתין הלוקח גז צאנו של נכרי פטו' מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות כו' כבר ביארתי לעיל במשנה זה בסימן ד' דעצה טובה קמ"ל ואמרינן בגמ' מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן אמר רבא האי תנא הוא דתנן אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה זו והיו בהן מתנות נותן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים לקח ממנו במשקל נותנין לכהן ומנכה לו מן הדמים אלמא מתנות דכהן לא מזבין אינש הילכך שייר המוכר חייב דא"ל לוקח מתנה דכהן גבך היא לא שייר לוקח חייב דא"ל מוכר מתנה דכהן לא זבני לך פירש"י וז"ל וגבי ראשית הגז ודאי אם פירש לו הכל אני מוכר לך אין כאן לכהן כלום על זה הואיל ועד שלא נגזזה נמכרה לא חל עליה חובת ראשית הגז דלא קרינא. ביה גז צאנך וטעמא דמתניתין משום דלא זבניה ואע"ג דלטעמיה דר"ח דאיתא בסוגיא אפי' פי' יהיב לה ולאו מילתא היא אלא כרבא ק"ל דהו' בתראי וכ"כ הטור וז"ל לקח עיקר הצאן שיהיו שלו עד שיגזוז אותה ויחזירנה אח"כ חייב לקח גז צאנו של חבירו אם המוכר שייר לו קצת מהגיזה הוא חייב לא שייר מהם כלום אם מכר לו סתם הלוקח חייב ואם פירש לו אני מוכר לך הכל אין שום אחד מהם חייב ע"כ והטעם דלוקח אינו חייב דכיון שמכר לו גיזה בעודה מחוברת לצאן אכחי לא זכה בהן הכהן ובידו למכרה אלא דוקא במכר סתם הוא דאמרי' מסתמא לא מכר חלקו של כהן אבל היכא דמכר מכר: