ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק יא · סימן ב
דין דהשותפין חייבין בראשית הגז והוא שיהיה בחלק כל אחד מהן כשיעור ושותפין חייבים בפיאה אבל לא שותפות דגוי וכן הדין לעניין בכורה ובית השותפים חייב במזוזה אפי' בשותף עם הגוי:
פסק ולענין שותפות הלכה כת"ק דר' אילעאי דשותפין חייבים בראשית הגז ומ"מ דוקא שיהא בכל חלק שעור הראוי וכ"כ הרמב"ם וז"ל השותפין חייבים בראשית הגז והוא שיהיה בחלק כל אחד מהן כשעור אבל חמש צאן בלבד של שני שותפין פטורין וכ"כ הסמ"ג אחריו והנראה בעיני הא דקאמר אבל חמש צאן בלבד כו' מילתא דפסיק' דנקט בה"ג בכל עניין פטור אפי' יש לחבירו בה חלק משהו לאפוקי יותר מחמש צאן אפי' יש לחבירו שותפות מצינו שחייב כגון שיש לו לאחד בחלק השני חמש גיזת צאן אבל לעולם היכא שיש להן שותפות חלק כחלק ממש אפי' תשעה צאן פטורין שהרי חלקו של אחד לא יגיע שיעור ומסיק בסוגיא דה"ה נמי בתרומה דכתיב דגנך למעוטי שותפות דגוי ולא שותפות ישראל וכן גבי פאה דכתב שדך למעוטי שותפות דגוי וכן גבי בכור דכתיב בקרך וצאנך למעוטי שותפות דגוי לחוד וגבי מזוזה נמי דכתיב ביתיך לאו למעוטי שותפות אלא אתא לכדרבה דאמר רבה דרך ביאתך מן הימין וכן גבי מעשר דכתיב מעשר דגנך למעוטי שותפות דגוי לחוד וכן גבי בכורים דכתיב כל אשר בארצך לאו למעוט שותפות אלא למעוטי ח"ל וכן גבי ציצית דכתיב כסותך לאו למעוטי שותפות אלא אתא לכדרב יהודא דא' ר"י טלית שאולה פטור מן הציצית כל ל' יום וכן גבי מעקה דכתיב דגנך לאו למעוט שותפות אלא למעוטי בה"כ ובה"מ וכתבו התו' הא דאמר גבי מזוזה דרך ביאתך תימא אמאי לא אמר למעוטי שותפות דגוי כדקאמר בכל הני דלעיל ואני מוסיף בתימא אמאי אמר נמי בכורי ארצך למעוטי ח"ל ולא אמר שותפו' דגוי וכן מעקה ובה"גמ מ"כ וז"ל שאל הר' אביגדור את ר' חיים בית שישראל וגוי שותפין בו אם חייב במזוזה מההיא דראשית הגז דל' קאמר אלא ביתך למה לי דרך ביאתו כו' ול"ק ביתך למעוטי שותפו' דגוי מכלל דשותפות גוי חייב במזוזה או דילמא כיון דכתיב למען ירבו ימיכם דמרבה מיניה שותפות ממילא שמעינן דלא ריבה הכתוב אלא בשותפין ששניהם ישראל שהקפידה תורה בריבוי ימיהם כו' והשיב ר' חיים נ"ל שבית שישראל וגוי שותפים בו פטור מן המזוזה אע"ג דלא אשכחן קרא בפרק ראשית הגז למעוט שותפו' בכל הני דממעט התם מ"מ פטור דכיוצא בו מצינו בפ"ק דיומא גבי הא דתניא בית השותפים מטמא בנגעים וכו' דמרבה שותפות דישראל ולא ממעט שותפות דגוי ואפ"ה שותפות דגוי לא מטמא בנגעים כדתניא בתוספתא דנגעים והטעם כיון שיש לגוי חלק בבית זה וגוי לאו בר טמויי בנגעים הרי אין כאן בית שלם לגבי טומאת נגעי' דבעינן בית שלם זויותיו וכן לגבי מזוזה כיון שיש לגוי חלק בגוף הבית ושער וגוי לאו בר מזוזה הוא הרי אין כאן בית שלם להתחייב במזוזה אנן בעינן בית שלם לעניין מזוזה דהא ממעט בפ"ק דסוכה בית שאין בו ד' אמות וכן שער שלם בעינן וכי שקלת לחלק גוי הוי חצי בית ולעניין מזוזה ונגעים דהבית עומד בחזקת שניהם וכל פורתא ופורתא יש בו חלק דגוי ל"צ קרא למעוטי ואפי' אם לא נאמר הטעם שאמרתי אלא דבלא קרא לא ממעטינן שותפות דגוי לענין מזוזה מ"מ הא חזי דבית ישראל וגוי שותפין בו לא מטמא' בנגעים וה"ה לענין מזוזה דדין אחד להם ושלום חיים ע"כ ונר' שיש לחלק בין נגעים למזוזה דבנגעים תלוי הענין בקירות הבית ומאחר דלא אמרינן ברירה בדאורייתא נמצא דלא הוי נגע בקירתו אבל מזוזה שהוא חובת הדר כל היכא שיש לו בית דירה לזה ובית דירה לזה חייב במזוזה ומה בזה שהחצי) היא של גוי מ"מ מאחר שנכנס דרך השער הבית חייב במזוזה ואינו דומה לסתור חציו דאין שם שער עליו כלל ומ"ה נמי לא ממעטינן גבי מעקה שותפות הגוי מאחר שיש לו שם דירה חייב בלא תשים דמים בביתך ותדע דלא ילפינן מזוזה מנגעי' דאל"כ ימיכם שבא לרבות שותפות נילף נמי מנגעי' ועוד תדע שכן הוא דאל"כ לרבנן דלא דרשי מיעוטא אלא לשותפות הגוי אפי' היכא דליכא רבוי כמו גבי ראשית הגז דכתיב צאנך ולא ממעטי רבנן אלא שותפות הגוי א"כ ימיכם ל"ל וא"ל דרבנן לא דרשו האי ריבויי דהא בפ"ק דיומא משמע דלכ"ע דרשינן ימיכם לרבות שותפות א"כ מרבינן כל שותפו' אפילו של גוי ודוחק לומר דמ"ה כתיבא ימיכ' לרבות שותפות כי היכא דתידוק מיניה דשותפות דגוי פטור וא"כ ביתך אייתר לדרך ביאת' חדא דלמא לרי לדחוק כולי האי אמאי לא נאמר דימיכם מרבה של שותפות וביתך את' לדרך ביאתך ועוד ליכתוב מיעוט אחרינא למעוטי שותפות דגוי ולא נצטרך רבוי דימיכם כמו בראשי' הגז דליכא שום ריבוי כדפי' ועוד נראה דפשטא דסוגיא משמע דלא מממטינן שותפות דגוי היכא דלא מיעטא קרא דהא גבי בכורך אמרי' ארצך למעוטי ח"ל וא"כ ממילא שותפות הגוי חייב דהא ליכא מיעוטא וליכא למימר דיליף מתרומה א"כ ח"ל נמי נילף מיניה ובפר' לפי האמת דאף תרומה חייב בשותפות הגוי א"כ מכ"ש בכורי' דהא הפירות ראוים לחלק בפירות שלימין ואפי' לפי ס"ד דסוגיא דהשתא דרבנן ממעיטינן תרומה בשותפות הגוי מ"מ איכא למימר דמודים בבכורים דגבי תרומת דגן נהי דעתה ראוי לחלק מ"מ סופו שיבא לידי קמח ועיסה משא"כ בבכורים שמביא הפירות כברייתן שלימים ולפ"ז תימ' בדברי הרמב"ם שכ' סתמא גבי ראשי' הגז וגבי בכורים דחיי' בשות' ולא כתב דשותפות של גוי פטור בראשית הגז לכ"ע ואם נאמר דסתם חייב בשותפות משמע בישראל ולא בשל גוי א"כ קשה גבי בכורים דכתיב נמי סתמא חייב בשותפות וכבר הוכחתי דחייב אף בשותפות הגוי דלא גרע מתרומה שוב מצאתי בחידושי הרשב"א שכתב להדיא וז"ל וא"ת אמאי לא אמרינן ביתיך למעוטי שותפות דגוי כדאמרינן בכל הני דלעיל נ"ל משום מזוזה חובת הדר הוא ולשמירה עשויה ואפי' בשותפ' דגוי ישראל הדר בה צריך שמירה: