אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק י › סימן יח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק י · סימן יח

סימן יז

דין גר שנתגייר והיתה לו בהמה אם נשחטה עד שלא נתגיי' פטור משנתגייר חייב במתנות ספק אם קודם שנתגייר אם אח"כ פטור אבל אם היתה לו עיסה נעשית ספק אם עד שלא נתגייר נתגלגלה או משנתגייר נתגלגלה מפריש חלה מספק ומוכר החלה לכהן וכן אם נולד לו בכור בעדרו ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו וכן בכור בהמה טמאה פודה בטלה ומעכב השה לעצמו:

מתניתין גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור ומסיק כי אתא רב דימי אמר רמי לה רשב"ל לר' יוחנן תנן ספק פטור אלמא ספקא לקולא ורמינהו חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי אילו של בעל הבית ושלאחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים של בעל הבית ר"מ אומר הכל לעניים שספק לקט לקט וכתבו התו' דמדרבנן נמי פריך דל"פ רבנן אלא משום דס"ל דתחתונים ודאי נמלים כנסים הלכך הם של בע"ה הא אם היה ספק היו מודים דהוי לקט כמו עליונים שספק לקט לקט א"ל ר"י אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה דתני' ר"י בן אגרא אומר משום ר"מ ספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה א"ל אל תשנה אותה אלא בלב בן תדל והא טעמא קאמר דאמר רשב"ל מאי דכתיב עני ורש הצדיקו מאי הצדיקו אלימא בדיניה והא כתיב ודל לא תהדר בריבו אלא צדק משלך ותן לו אמר רבא פרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא א"ל אביי והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור מן החלה משנתגייר חייב ספק חייב א"ל ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא דאר"ח וכן תני רבי חייא שמנה ספקות נאמרו בגר ד' לחיוב וד' לפטור קרבן אשתו וחלה ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב ראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור לפטור כי אתא רבין אמר קמה אקמה רמי ליה ע"כ הסוגיא ונראה דהלכה כרבא שהוא בתרא דפליג אשינוייא דר' יוחנן דאמר בלשון יחיד אני שונה אותה אלא כך הלכה מאחר דטעמא קאמר ודרש קרא וא"כ קמה וכל המתנות העניי' היכא דקמו בחזקת חיובא ספק הוא של עניים והיכא דליכא בחזקת עניים אלא ספיקא בעלמא דלא נחית לחיובא מעיקרא אז אמרי' ספיק' ממונא לקולא וספ' איסור' לחיוב' וכ"פ הרמב"ם בפ' רביעי דמתנות עניים ספק לעניים שנ' תעזוב הנח לפניהם משלך וכ' נמי להדי' שספק לקט לקט והר"ן כ' ספק אסורא לחומרא ספק ממונא לקולא כלו' חלה ספק איסו' הוא שיש בו עונש מיתה ומ"ה אזלינן בספיק' לחומר' אבל במתנות אין בהן קדושה אלא דין ממון והמע"ה ואפשר שהרי"ף ז"ל שהשמיטה סומך לו על ההיא עובדא דהאי ליואה דהוה רטיף מתנת' דשמעינן מינה דכל היכא דאיכא ספיקא גבי מתנות אזלינן לקול' ע"כ ותימא הלא ג' חילוקים יש בכאן ספק ממונא לקולא ספק איסורא לחומרא אפי' היכא דליכא חזקה אבל היכא דאיכ' חזקה לחיובא והוא אחד ממתנות עניים ואפילו הוא ספק אמרינן שהוא לעניים וא"כ למה השמיט הרי"ף כל אלו ואפשר משום דאות' דינים לא נהיגי האידנא מ"ה לא האריך בהן ולעניין חלה כת' הרא"ש אבל אם היתה לו עיסה נעשית ספק אם עד שלא נתגייר נתגלגלה או משנתגייר נתגלגלה מפרישין חלה מספק דספק דאורייתא לחומרא ומוכר החלה לכהן וכן אם נולד לו בכור בעדרו ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו וכן ספק בכור בהמה טמאה פודהו בטלה לאפוקי איסורא ומעכב הטלה לעצמו ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה